הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ''ל שירות אשה לגברים

הערות שוליים

1. ↑ גנזך המדינה פ־256/11.
2. ↑ ראה שבת פרק כב מ"ו 'אין יורדין לקורדימא'. ויש גורסים 'לפולימא', או 'לפילומא'.
3. ↑ אה"ע סימן כא: ומה שכתב אפילו ליצוק לו מים לרחוץ, ובסוף קידושין (דף פא ע"ב) רב אחא בר אבא איקלע לבי רב חסדא חתניה שקליה לבת ברתיה אותבה בכנפיה, אמר ליה עבר מר אדשמואל דאמר אין משתמשין בנשים, אמר ליה כאידך דשמואל סבירא לי דאמר הכל לשם שמים וכתבו התוספות (דף פב ע"א ד"ה הכל) ועל זה אנו סומכין שאנו משתמשין בנשים. כתב המרדכי בפרק אף על פי (כתובות סימן קפב), הר"ש בר ברוך אומר אף על פי שאין משתמשין באשה דרך שפחות שרי, כדרך שאמרה אביגיל (שמואל א כה, מא) לרחוץ רגלי עבדי אדוני. והא דמשמע בירושלמי (שם) דאסור היינו דברים של יחוד במקום יחוד, אבל במרחץ כיון שרוב בני אדם מצויים מותר מכאן לגויות ושפחות מותרות לרחוץ אותנו במרחץ, עכ"ל. ואני אומר נשתקע הדבר ולא נאמר ודבר זה אסור להעלותו על לב, ואין ספק אצלי שאיזה תלמיד טועה כתב כן מעצמו ותלה הדבר ברבו.
4. ↑ שם הביא דברי המרדכי והשגת הב"י, וכתב: ואני ראיתי במרדכי ישן כתוב לשם בלשון הזה, מותרת לרחוץ אותנו במרחץ אם יכול ליזהר מהרהור והנמנע יתברך, עכ"ל. ובספרי הדפוס נשמטו דברים אלו בטעות, כי לא התיר הרב אלא להלכה אבל לא למעשה, ולהלכה נמי דוקא בשאין לו שום ספק דיכול ליזהר מהרהור. ולפי זה מה שנוהגין להקל להשתמש באשה במרחץ על פי המרדכי וכמו שכתב הרב בהגהת שלחן ערוך (ס"ה), יש לבטל המנהג הרע הלז כי בטעות נהגו כך על פי הספרים שנכתבו ונדפסו בטעות כדפרישית. וע"ש עוד בקונטרס אחרון.
5. ↑ בשער האותיות אות הקו"ף, עניין קדושת הזיווג אות שלג, שם הביא את דברי הב"י וכתב: ורמ"א בהגהותיו החזיק לנהוג כרבי שמואל בר ברוך, עכ"ל. ושבקיה לחסידותיה בזה העניין, כי היה לו לרמ"א למחות בנוהגים כן, ובפרט לפי מה שמצאתי ברלב"ג בשמואל (א כה, מא) שאז ראיית הרב שמואל בר ברוך נדחית. וזה לשון הרלב"ג על דברי אביגיל, הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני, אמרה זה על צד הענוה, להורות שדי לה אם תהיה לאשה לאחד מעבדי (אדוניה) [דוד], ותרחץ רגליו כמנהג האשה לבעלה, עכ"ל הרלב"ג. על כן נראה לי להחמיר, ומי לה' אלי.