בגמ' זבחים קב. אמר עולא בקש משה מלכות ולא נתנו לו דכתיב אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות וכו', מתיב רבא רבי ישמעאל אומר יבמה מלך, אמר רבא לו ולזרעו קאמר, וכ"ה בילקוט שמעוני בסו"פ שמות רמז קעו. ובמד"ר שם סוף פרשה ב נוסף: "אלה הדברים א"ל הקב"ה כבר מתוקן המלכות לדוד, אעפ"כ זכה משה לשתיהן כהונה ששימש משה בז' ימי המילואים מלכות דכתיב ויהי בישורן מלך, ומבואר דמשרע"ה היה לו דין מלך, אלא דלא קיבל מלכות לזרעו", וכ"ה במד"ר ויקהל פמ"ח. וכן מבואר בספרי פ' ברכה עה"כ ויהי בישורון מלך דמשרע"ה היה לו דין מלך. וכ"ה ברמב"ן ואב"ע שם עה"כ ויהי בישורון מלך. וכן איתא בשבועות טו דלהוספה על העזרות בעי מלך וסנהדרין, דילפי' מהא דבמשכן היה הקידוש ע"י משה רבינו דהיה מלך, וה"נ בהוספה על העזרות בעי' מלך וסנהדרין. ועי"ש בפה"מ להרמב"ם ובר"י מיגש שכתבו דמשה מלך שנא' ויהי בישורון מלך. ובמרומי שדה בשבועות שם הקשה דלמ"ד דמשה בכלל סנהדרין דבעי' ע"א, איך ישב משה בסנהדרין, והרי אין מושיבין מלך בסנהדרין. עי"ש.
והנה בגמ' קדושין לב: אמר רב אשי אפילו למ"ד נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. ובספר המקנה בקדושין שם הקשה מהא דמשה מחל על כבודו לגבי יתרו, דאיתא במכילתא פרשת יתרו דמשה היה עומד ומשמש את יתרו, וכיון דמשה רבינו היה לו דין מלך, הרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. וכן הקשה המשך חכמה בפ' יתרו. והמש"ח תירץ דמלכות דמשה היא ממתן תורה ואילך, והמכילתא דקתני דמשה שימש את יתרו, אזיל כמ"ד דיתרו היה קודם מתן תורה.
והנה בסנהדרין כ: אמרי' ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם ביה"ב ואיני יודע איזה מהן תחילה כשהוא אומר וכו'. ועי"ש דהספק אם מלך קודם למחיית עמלק. ולכאורה בנין ביה"מ על כרחך הוא אחר מנוי מלך, כיון דא"א לקדש את העזרה אלא במלך, והעיר כן בבית הלוי ח"ב סימן א בהגהה.
ונ"ל דהא דמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, ילפי' ליה מקרא דשום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך. והיינו משום דהוי דין על הצבור למנות להם מלך ולירא ממנו. ולהכי אין המלך יכול למחול על כבודו, דזה ל"ה דין דידיה אלא ממצות הצבור ליראה ממנו. ונראה דזו כוונת הש"מ בכתובות יז. שכתב דמלך שמוחל על כבודו כל שעה שמוחל על כבודו הרי הוא כאילו הסיר מלכותו וצריך אתה להשימו מחדש וכו', והיינו משום דהוא מדיני מנוי המלך לירא ממנו. ועי' בקו"ש בכתובות שם.
ונראה דאף דלמרע"ה ניתן דין מלך, מ"מ ל"ה מפרשה דשום תשים עליך מלך, שהרי לא נתמנה ע"י הצבור. ועוד, דהא הוי קודם כניסתן לארץ, דליכא כלל מצות מנוי מלך. וע"כ דמלכות דמרע"ה הוי מלכות של כבוד התורה, ובגדר נשיאות. ומעתה ליכא בו דין מורא שיש במלך שנתמנה, וכל דיני מורא המנויים ברמב"ם בפ"ב מהל' מלכים דאין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו כדי שתהא אימתו עליך, לא נאמרו במלכות דמרע"ה. וכן הא דמלך אינו מעיד, דכתבו התוס' בשבועות לב, הוא מדינא דתהא אימתו עליך, וכ"ה ביד רמ"ה סנהדרין יט. ומסתבר דבמלכות דמשה רבינו ליכא דין זה, דאין בזה חסרון בכבוד המלכות. ואפשר דגם שאר דיני מלך האמורים בפ' שופטים לא נאמרו במלכות דמשה.
ונראה דכ"ה כוונת הרמב"ן בפ' קרח עה"כ לא חמור אחד וגו', שכתב בתו"ד דמשה טען דלא לקח מהם מדין משפט המלך, עי"ש. והיינו כיון דמשה רבינו לא היה מלך בפרשה דשום תשים, שיש לו דין כח מלך, משא"כ במלכות דמשרע"ה דהוא מלכות של תורה הנלמד מפרשה דויהי בישורון מלך בזה יכול למחול על כבודו. ואפשר דאפי' אם נימא דמשפט המלך כוחו הוא משום כבוד מלך הוא, ושייך כן גם לגבי מלכות דמרע"ה, אמנם משרע"ה אמר דמ"מ לא השתמש בשררה זו. ועפי"ז יומתק שו"ט של דתן ואבירם, כדכתי' שם ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו וגו', כי תשתרר עלינו גם השתרר, אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש וגו' לא נעלה. ר"ל דטענתם היא דצריכים לשמוע אל המלך מדין מורא, וכיון דלא הבאת אותנו לארץ זבת חלב, לא שייכא במשה רבינו פרשת מלך עם דין מורא, ולכן לא נעלה. וזהו כי תשתרר עלינו גם תשתרר, שהוא לקחת יותר מכבוד המלוכה, היינו גם מורא מלך. ועל זה השיב משה רבינו דלא לקח שררה מהם, כי מעולם לא לקחתי אפי' חמור וכו'. וכ"כ ברמב"ן בפרשה שם וז"ל "אמר מה שררה אני משתרר עליהם כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד לעשות צרכי כדרך המלכים או השרים כי זה משפט המלוכה" וכו', וראה המשך דבריו שם.
ולפי המבואר נראה דבמשה רבינו אין דין מורד במלכות. ועד"ז כתב החת"ס או"ח סימן רח ד"ה ויען, ובזה ביאר הא דלקרח ודתן ואבירם לא היה להם דין מורד במלכות, כיון דאין על מלכות של משרע"ה דין מורד במלכות. ומבואר היטב עפ"י הנתבאר, דמלכות משרע"ה אינה מדין מנוי דשום תשים עליך מלך, אלא הוי מלכות ונשיאות של כבוד התורה, ולכן אין עליו דין מורד במלכות.
ובחי' הגרי"ז עה"ת בפ' וילך דף נ. כתב דמשרע"ה היו בו שני אופני נשיאות, כי היה מלך וגם היה נשיא הסנהדרין, כדתנן בסנהדרין ב. ומשה על גביהן. וכן גם יהושע היו בו את שני המינויים, כי היה מלך, כמבואר ברמב"ם פ"א ממלכים ה"ג, ומקרא מלא דיבר הכתוב כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת, שמזה גמרינן חיוב מיתה למורד במלכות וכו' ע"כ. וברש"י סנהדרין סו. ד"ה בנין כתב דיהושע הוי נשיא וחייבין על המראתו שלא למרוד בו וכו', והיינו מדין הנשיאות וההנהגה. ואפשר דשאני יהושע, דכתב הר"מ בהל' מלכים פ"א ה"ג דמשה ובית דינו מינו את למלך, ולכך יש בו דין מורד במלכות. והמנ"ח בהגהתו על הר"מ שם כתב דלא מצינו על יהושע דנמשח, ועי' במקורות וציונים על הר"מ שם בזה. אך לשון הר"מ שם דאין מעמידין מלך "תחלה" אלא עפ"י ב"ד וכו' שהרי משה ובית דינו מינו את יהושע. הרי דיהושע עדיף ממשה ונקרא שהוא המלך הראשון [ועמד בזה בחקרי לב או"ח ח"ב סימן קכ], והיינו משום דמשרע"ה לא היה בו מינוי, אלא הוי מלך מנשיאות התורה דויהי בישורון מלך, וכמש"נ.
ולדברינו ניחא היטב דלהכי משה רבינו שפיר יכול למחול על כבודו. ומיושבת קו' המרומי שדה בסנהדרין הנ"ל בהא דמשה רבינו ישב בסנהדרין, והרי אין מלך יושב בסנהדרין. דהרי הא דאין מלך יושב בסנהדרין איתא בסנהדרין יח דהוא משום דכתי' לא תענה על רב, והיד רמ"ה הוסיף שם דבעי' שום תשים שתהא אימתו עליך. וזה לא שייך במלכות דמרע"ה, וכמש"נ. ובזה ניחא הא דילפי' בגמ' קדושין לג: הנ"ל דיני כבוד לנשיא ממשה רבינו. ובמצפה איתן ובהמקנה שם תמהו, דהרי משה היה מלך. ולדברינו אכן מלכות דמשה הוי בגדר נשיאות, ועמדתי בזה בקצרה בספרי משא יד ח"א בפרשת שמות, עי"ש.
ונראה דזהו הביאור בגמ' זבחים ובמדרש הנ"ל דמלכות דמשה ל"ה לזרעו. והיינו דרק היכא דהוי מנוי למלכות ע"י הצבור הוי מנוי לו ולזרעו, וכלשון הרמב"ם בהל' מלכים שם ה"ז "ומאחר שמושחין המלך הרי הוא זוכה לו ולבניו עד עולם שהמלכות ירושה שנאמ' למאן יאריך ימיו על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל". אבל מלכות דמשה, דל"ה במנוי ושום תשים, וכמש"א במדרש הנ"ל דא"ל הקב"ה כבר מתוקן המלכות לדוד. היינו דמלכות דעוברת בירושה ניתנה לבית דוד, אבל מלכות דמשה הוי בגדר נשיאות של כבוד התורה, ומלכות זו אינה עוברת בירושה.
♦
והנה במושב זקנים לבעה"ת בפ' יתרו כתבו עה"כ אשת משה אחר שלוחיה "וכי אחר הגט אשתו היא והלא אין לו רשות בה אלא לפי שאין נושאין אלמנתו של מלך ולא גרושתו", וכ"ה בבעה"ט שם. ומבואר דגם גבי משה רבינו איכא להאי דינא דאין נושאין גרושתו, הרי דאית ליה דין מלך. ומלשון בעה"ת משמע קצת דאיסור זה הוא בגדר דהוי כאילו קיימת אישות המלך.
אכן נראה דאה"נ דין זה ישנו גם במלכות דמשה, כיון דדין זה הוא לאו משום דין מורא, אלא דזהו מדין כבוד המלך, דהרי באלמנתו של מלך לא שייך דין מורא כיון דהמלך אינו בעולם. וכמ"כ בגרושתו הרי כעת ל"ה אשתו של מלך. ורק דין כבוד שייך בה, כיון דהיתה אשתו של מלך. וכ"נ בר"מ, שהביא דין זה בהל' מלכים שם בה"ב בהדי דיני כבוד מלך. וא"כ ניחא שפיר הא דנא' דין זה גם במלכות דמשה, דאף דליכא בו דיני מורא שנאמרו במלך, אכן דין כבוד מלכות להלכותיו נאמר גם במלכות דמשה, ובתוכם הך דינא, וכמש"נ.
♦
ובזה ניחא מה שהקשיתי לעיל על הגמ' בסנהדרין כ: דאמרי' ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ להעמיד להם מלך ולהכרית זרעו של עמלק ולבנות להם ביה"ב ואיני יודע איזה מהן תחילה כשהוא אומר וכו' והספק אם מלך קודם למחיית עמלק. ולכאורה בנין ביה"מ על כרחך הוא אחר מנוי מלך, כיון דא"א לקדש את העזרה אלא במלך. ולדברינו נראה דלדין קידוש עזרה דבעינן מלך, כיון דהמקור לכך הוא ממשה רבינו דהוי מלך, וכדאי' בשבועות שם, א"כ סגי לזה במלך דאית ליה רק כבוד מלכות, ולא בעינן לזה מלך שנתמנה ע"י הצבור מדין שום תשים עליך מלך. והגמ' בסנהדרין קמיירי במצות מנוי מלך בפרשה דשום תשים בכניסתן לא"י, אם היא קודמת לשאר הנך מצוות. וא"ש היטב.
והנה בחז"ל אי' דהייתה טענה על מה שכלל ישראל ביקשו מלך ככל הגוים וכו'. ויל"ע דהרי בכדי לקדש את ביה"מ צריך מלך, וילפי' כן ממשכן דהיה עפ"י משה רבינו שהיה מלך כנא' ויהי בישורון מלך, וא"כ ע"כ בעי מלך. ולדברינו ניחא היטב, דלענין קידוש המשכן אין צריך מלך במנוי של שום תשים עליך מלך, וסגי במלך של כבוד התורה, שיש לו דיני כבוד מלכות, וכמש"נ.
♦
וסיוע גדול לכל מש"כ מצאתי בדברי הרמב"ם בתשובות פאר הדור סימן רכה. וז"ל ואומר הלא ידעת כי משה רבינו ויהושע בן נון ע"ה מלכי קדם ועצומים ולא נדמה מלכותם למלכות דוד ושלמה, אבל היה ביתר שאת ויתר עז, היות כי האיש החכם השלם במדרגתו משאר האישים וגם המה עם חכם ונבון כלם אנשים שלמים הם וקרובים למדרגתו ולמעלתו בהוסדם יחד הוא יהיה לראש ולתפארת ועטרת זקנים, והם מתפארים ומתגדלים בו, ואולם גם הוא יגדל בהיותו רועה וכו' ותכון מלכותו, ולזה אמר באדון הנביאים והחכמים ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם וכו', כי הוא מלך על אותם הראשים השלמים בסוד ישרים ועדה שלימה הנגשים אל ה' וכו'. עי"ש כל התשובה. ומפורש ברמב"ם דמלכות משרע"ה היא פרשה אחרת של ויהי בישורון מלך, ולא דומה מלכותו למלכות דוד ושלמה, וכמש"נ. ועד"ז מצאתי שכתב בדרשות הר"ן דרוש יא, וכן בדרוש ח בקצרה, דמשה רבינו היה מנהיג ודינו כמלך וכו', ומתאים לדברי הרמב"ם הנז', וכמש"נ.
♦ ♦ ♦
מצות הקדשת הקרבן♦ מיקומו של בית המקדש בהר הבית - תגובה לרב חיים בועז כדורי