מכתב א'

בס"ד, י"ט במרחשון תשפ"ו
מע"כ הגאון הגדול בעל "יפה מראה" שליט"א
אחר בקשת המחילה על שהנני מטריחו, אשמח אם יואיל להשיב בקצרה לשאלתי.
ראיתי בשיעור נפלא מכת"ר (שנדפס בגליון "אהלי זרעים" 158) שהביא המבואר במתני' (מעשרות פ"ג מ"ט): גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול וכן ברימון וכן באבטיח דברי ר"ט, ר"ע אומר מגרגר באשכולות ופורט ברימון וסופת באבטיח. ובחזו"א (דמאי סי' ז' סקכ"ד) ביאר הטעם שבאכילת רימון ואבטיח בב"א חשיב צירוף לחייב במעשר, דכיון שאין הדרך לאוכלם בב"א אלא לחלקם לחתיכות, לכן אם צירף ב' חתיכות יחד הוי צירוף, עכ"ד. והקשה כת"ר דלענין רימון לכאורה אין צריך להגיע לזה, דבלא"ה כל גרגיר חשוב בפ"ע וכמו בענבים, עכ"ד.
ולכאורה בגופא דמתני' נרמז החילוק בין רימון לענבים, שבענבים כתוב "מגרגר באשכולות" דהיינו שמניח כל גרגיר בפ"ע, אבל ברימון כתוב "פורט ברימון" שהוא מלשון שנוטל דבר גדול ומחלקו לפרוטות, ולכן נקט החזו"א שכל גרגיר אינו חשוב בפ"ע כיון שכולם מונחים בתוך רימון אחד, וכמו פלחי התפוז, ושאני מענבים שמעיקרא עומדים כל אחד בפ"ע. ורק משום שאין הדרך לאכול הרימון בב"א, לכן חשיב צירוף.
בקידה והודאה
יוסף פליסקין
♦

תשובה

ב"ה
כבוד הגר"י פליסקין שליט"א
אחדשה"ט
הגיעני היום מכתבו הנפלא של מעכ"ת ליישב ד' החזו"א, ונראים הדברים נכונים[1], אמנם מדברי הדרך אמונה פ"ד ממעשר ס"ק קכ"ג שכתב שפורט ברימון הוא שאוכל גרגיר גרגיר, לכאו' מתבאר שלא כדברי כת"ר, ויש לציין דבשו"ע או"ח בהל' ברכות מבואר שפרידה של רימון הוא ברי', אלמא שדנים כל פרידה בפ"ע ולכאו' ה"ה לענין מעשר, ואינו מוכרח.
ואסיים בהודאה מרובה למעכ"ת ששם עיונו בדברינו
בברכה
יוסף שלמה ליסיצין
אור לי"ב כסלו פ' וישלח
♦

מכתב ב'

בס"ד, י"ב באייר תשפ"ו
מע"כ הגאון הגדול בעל "יפה מראה" שליט"א
השלום והברכה
ישר כח על תשובתו הנפלאה מזה זמן בענין צירוף פירות למעשר, ויש עמי מקום לדון בדבריו:
א. באשר הביא המבואר במתני' (מעשרות פ"ג מ"ט) ר"ע אומר מגרגר באשכולות ופורט ברימון וסופת באבטיח, ובחזו"א (דמאי סי' ז' סקכ"ד) ביאר שאכילת רימון ואבטיח בב"א חשיב צירוף כיון שאין הדרך לאוכלם בב"א, והקשה כת"ר שליט"א דלענין רימון הרי בלא"ה כל גרגיר חשוב בפ"ע, וכתבתי דבמתני' נרמז החילוק דגבי ענבים כתוב "מגרגר באשכולות" שהוא מלשון להניח כל גרגיר בפ"ע, ואילו ברימון כתוב "פורט ברימון" שהוא מלשון לחלק דבר גדול לפרוטות, ולכן נקט החזו"א שהרימון כולו חשוב כפרי אחד. וכתב כת"ר דמדברי הדר"א (פ"ד ממעשר ס"ק קכ"ג) שכתב ש"פורט ברימון" הוא שאוכל גרגיר גרגיר, מתבאר שלא כדבריי, עכ"ד.
ובעניותי לא הבנתי מדוע דברי הדר"א הם סתירה להנ"ל, דאף אם הלשון "פורט" מכוון על האכילה, מ"מ משינוי הלשון שבענבים כתוב "מגרגר" וברימון כתוב "פורט", יש ללמוד שהענבים חשובים כל אחד בפני עצמו, ואילו הרימון חשוב כדבר אחד גדול שע"י האכילה פורט אותו אחד לאחד.
ב. ובאשר העיר מהמבואר בשו"ע (ר"י סעיף א') שגרגיר של רימון חשוב כבריה בפני עצמו לענין ברכה, ולכאורה ה"ה לענין מעשר, וסיים שאינו מוכרח. ויש לי לבאר דבריו, דלענין ברכות אין הנידון אם הוא פרי בפ"ע, אלא אם יש לו חשיבות של בריה בפ"ע, ובשו"ת אור לציון (ח"ב פי"ד סעיף כ"ח) כתב שאף פלח של פרי הדר דינו כבריה, ואף הפלחים הקטנים שבתוך הפלחים הגדולים שבפמלה, עכ"ד, אף דלענין מעשר בודאי אין הפלחים חשובים כפרי בפ"ע, אלמא דשם הנידון מצד חשיבות בריה ולא מצד שהוא פרי בפ"ע. ונפשי בשאלתי אם הדברים נכונים.
בקידה והודאה
יוסף פליסקין
ישיבת מיר ירושלם

תשובה

למעכ"ת הרה"ג יוסף פליסקין שליט"א
השלו' והברכה
יש"כ ע"ד הנאמרים תמיד בטוטו"ד בגליונות האהלים.
במה שנתקשה מה ההוכחה מד' הדר"א, קשה עתיקתא מחדתא, וכפה"נ כוונת הראי' היא דלד' מעכ"ת וכן עולה מד' החזו"א דברימון לא תליא בגרגיר, וגם אם יפריט שתי גרגירים פטור, ובדר"א מבואר דרק בגרגיר גרגיר פטור[2].
מש"כ בביאוה"ד לחלק בין ברי' לברכה למעשר סב' טובה היא. וראוי' למי שאמרה, (ואינני זוכר מה היתה כוונתי).
ומש"כ דודאי פלח אינו חשוב פרי בפ"ע לענין מעשר, בעניותי הייתי סבור דדומה למעשר[3], אכן בדר"א דמאי ס' ז' סוס"ק כ"ב מבואר דפלח אינו פרי לענין מעשר, וכנ' הוא משום שמחלקן[4], אך כאמור החזו"א לשיטתו שכ"כ אף לענין רימון[5].
קבלתי מכתבו אור לי"ח סיון ותיכף לת"ח תשובה עיינתי בדברים וכ' מה שנראה לענ"ד.
בברכה מרובה
יוסף שלמה ליסיצין
♦ ♦ ♦
תגובות למאמר הרב יהושע בן מאיר בעניין קשר הציצית♦ בדין ספקות בברכות והדרך להסתלק מן הספק♦ דין עיטוף בכוס של ברכה♦ בעניין התרגום לברכת כהנים♦ מלאכת אהל חלק ב' - דיני מחיצה בשבת