בין כחוש לשמן - הרב זאב סופר
הנה הלכה רווחת לכל לומד יורה דעה דאין אנו בקיאים בין כחוש לשמן, מ"מ בכמה מקומות מצינו דבכגון הא אנו בקיאין, והיינו בבלוע או בכחוש לגמרי. אמנם, דא עקא שלא מצאתי במקום א' מה נקרא באמת כחוש או שמן, לכן ראיתי לנכון ללקט מדברי הפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, איזה דברים נקראים כחוש ואיזה שמן:
א. דגים - סי' פ"ג (סעיף ה') בהג"ה וסתם דגים מלוחים לית בהו שמנונית, אבל אם אית בהו שמנונית אסור מדאורייתא וספיקא לחומרא.
ובטו"ז (ס"ק ז') דמלוחים לאו דוקא דגם באין מלוחים דינא הכי, ועי' פרמ"ג משב"ז דוקא אם נטל בני מעיים מתוכו, וכתב עוד במשב"ז דבדגים אנו בקיאין בין כחוש לשמן, ועי' יד אברהם, והו"ד בקצרה בדרכ"ת סי"ג.
ב. דם - טו"ז סי' ק"ה (ס"ק כ"ו) דדם הוי בכלל דבר השייך בו שמנונית, דיש בו לפעמים תערובות שומן וציר, אבל דם גופא לא שייך בו שמנונית ועי' משב"ז הטעם דציר דבוק בתולדה.
ג. חלב - הוי דבר השייך בו שמנונית, רמ"א סי' ק"ה (סוף סעיף ט') ועי' ש"ך סי' צ"ב (ס"ק ג') הביא דיעות אי הוה שמן, ועיין בפרמ"ג הנהגת השואל (סדר ב' כ"ד).
ד. ציר - הוי דבר השייך בו שמנונית, רמ"א שם.
ה. חטה - הוי כחוש לגמרי ולא שייך בו שמנונית, פרמ"ג ק"ה (שפ"ד ס"ק סל"ח).
ו. פת - פת הוי כחוש לגמרי, טו"ז סי' ק"ח סוף סק"א.
ז. פת הנילוש עם שמן - במשב"ז שם בשם מנח"י אפילו הם בלולים בשמן, וכ' פרמ"ג ויראה דוקא שמן אבל שומן אוסר (ויל"ע אם שמן ממש אי שייך בו שמנונית), ועי' באו"ח סי' תס"א בחק יעקב ס"ק י"ד, ואלי' רבה אות י"ב דס"ל ג"כ דעם שמן כחוש הוא, ועי' שועה"ר סי' תמ"ז סק"ט דגם נילוש עם שומן דינא הכי.
ח. גבינה - עי' סי' צ"ד (סעיף ח') ובש"ך (ס"ק ל"ב - ל"ג) וז"ל הפרמ"ג (שפ"ד ס"ק ל"ג) גבינה שכחושה בטבעה אין נכנס יותר מכדי קליפה. אמנם, לדינא כתב הפרמ"ג (משב"ז ט"ו) וז"ל אבל דין א' שאין כח בגבינה אפילו לחד לכנוס במאכל כ"א כדי קליפה זה לא שמענו וגם לא ראיתי ממורי הוראות שחילקו בכך. וכן בחוו"ד (חי' ס"ק כ"ח, וביאורים ס"ק י"ז) דלדידן דא"א בקיאים גם גבינה אוסר כולו, וכ"כ בדגו"מ, ובהגהות אמרי ברוך.
ט. סמעטעני - כ' הפרמ"ג בהנהגת השואל עם הנשאל (סדר ב' אות כ"ח) וז"ל ומסתברא שומן הנקלט מע"ג החלב שקורין סמעטעני כחמאה יחשב ושומן הוא עכ"ל.
י. חמאה - הוי שמן עי' פרמ"ג (שם אות כ"ד).
זאב סופר
ברוקלין ניו יארק
♦ ♦ ♦