הערה על המאמר "חידושים בענייני חג השבועות וקבלת התורה" (עמוד ז')
בחידושי הגר"ש קורח זצ"ל התחיל את דבריו: "עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות (ברכות ג ע"ב). לכאורה מכאן יש ראיה שאמירת תהלים חשיב כעסק בתורה", ואינו מובן הרי שם בגמרא קאי מה שאמרו שלא עבר עליו לילה בשינה, ועל זה חילקו שלפני חצות עסק בתורה ואח"כ בשירות ותשבחות, ואם נאמר דהיינו תהלים א"כ לא הוי כעוסק בתורה. ובאמת יכול להיות דהיינו בשאר שירים שלא נקבעו בחיבורו. ועוד, דרק אחרי שחובר ספרו לכתובים נחשב כעוסק בתורה, ולא מקודם. ומה שציין המהדיר לנפש החיים דאולי לא נתקבלה בקשתו, האריכו מלפנים הרבה בזה בקובץ הבאר.
ואולי ס"ל דמה שעסק בתורה היינו בספרו תהלים, ואחרי חצות עסק בשאר שירים, ועל זה הוסיף דרק קריאת תהלים ללא הבנה לא הוי כתורה, משא"כ כאן שעסק בזה, ובודאי מה שמבואר בדברי ר"ש חסידא שבכל הלילה עסק בתורה אינו כמאן דאמר כאן.
מה שניקד תיבת "מאי" קרא בצירי"ן, כן מבואר שם במלוא הרועים, אבל אינו מדוייק כך בכל מקום, וכמו מאי טעמא.
החידוש השלישי בענין נמלך עם מפיבושת, פשוט הוא שדוד המלך היה בקי בהלכותיו ופסק כראוי, ורק מפני ענותנותו חזר ושאל את רבו אם יפה דן כדי לשמוע עוד צד ולעתיד יתחשב בזה.
בפירוש רש"י גבי פשפש ולא מצא, נראה דהיינו שיש לו עבירות קלות שהרבה נכשלים בזה ולכן חושב שלמה רק לו יביאו יסורים הללו.
במה שבכו על האי שופרא דבלי בארעא, יש פירוש דכיון שלא היה לו בנים יצטרך לחזור ולבוא בעולם הזה והגוף הראשון לא יקום לתחיה.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦