פנינים לחג הסוכות – הרב אליעזר יעקובוביץ
תוכן הסוכה הוא - צא מדירת קבע ושב בדירת עראי, כמבואר בגמ'. ותוכן הענין בזה נראה, דאחר הימים הנוראים, שחזקנו בליבנו שיש בורא עולם ויש לנו תפקיד כאן בעולם לעבדו, וזוהי כל מטרתינו עלי אדמות, בכדי להפנים את הדברים ולחיות את זה, דכפי שהארכנו במאמר על יוה"כ שזה עיקר העבודה - להפנים את הדברים ולחיות איתם, ושלא יישארו רק בשכלנו, זה יושרש לנו ע"י מצוות סוכה, שזו דירת עראי, ובב' אופנים.א. שעי"ז מרגישים שכל העולם ארעי ולא קבע, שהרי אם אדם היה מרגיש את זה שהוא לא חי לעולם, הוא היה מתנהג אחרת. ואף שבשכל זה ברור, אבל לא חיים את זה, שהרי אם אדם היה מרגיש שיש לו תקופה קצרה לחיות הוא היה מתנהג אחרת. וכ"כ המכתב מאליהו ח"ב וז"ל הנה סוכה היא דירת עראי והיא בחינת ביטול היש של העוה"ז בחינה זו היא שישיג האדם שאין שום קביעות בעוה"ז ואדרבא כל תאוותיו והנאותיו חולפות עוברות וגם כל מחשבות האדם שלפיהם יוכל לבסס עצמו בחיים מסודרים לדורי דורות אינן אלא דמיונות שוא ע"כ.
העולה מזה הוא שתוכן ענין הסוכה הוא שאדם לא ירגיש קבוע בעוה"ז, וממילא אדם ירגיש בשביל מה הוא נשלח כאן לעוה"ז, ויפנים את כל הרגשות הימים הנוראים.
ב. אפש"ל בעוד אופן, שהרי כשאדם בעת צרה כל ההרגשות משתנות, ומכיון שהוא מרגיש שצריך את הקב"ה מתנהגים אחרת, וכל עבודת ה' מתעלה. וכח של היצה"ר הוא לעשות שאדם תמיד ירגיש בטוח בעצמו, כמש"כ שמנת עבית ותשכח קל' מחוללך. וזהו הענין שאדם בביתו מרגיש בטוח, אבל כשיוצאים לדירת עראי אדם לא מרגיש כ"כ בטוח, ועי"ז הוא מרגיש את הקב"ה ומתנהג אחרת. וזה מחזק בליבנו את עבודת הימים הנוראים שנחיה עם זה בכל תהלוכות החיים.
וזהו ענין השמחה בחג הסוכות, דכשמרגישים שיש בורא עולם, וחיים בשביל המטרה האמיתית, השמחה פורצת מאליה.
וראיתי עוד הרגשה מהרב דסלר זצ"ל, שמבאר למה דוקא חג הסוכות נקבע לצאת מדירת עראי ולהיות בשמחה. וכתב עפ"י המבואר בילקוט שמעוני פ' אמור שבפסח לא כתוב שמחה כי השמחה לא שלימה, דרק אז קוצרים את התבואה, וכן בשבועות יש דין על הפירות, אבל בסוכות, כשאדם אוסף לביתו, יש שמחה. ואומר הרב דסלר שדוקא אז אדם מרגיש כוחי ועוצם ידי דכבר לא צריך את הקב"ה, וע"ז התורה אומרת - צא מדירת קבע ושב בדירת עראי אל תהיה בטוח בעצמך, וכן השמחה, תשמח בקב"ה ולא בעצמך.
ובזה מתבאר דבר נפלא, דענין הסוכה הוא מקום מובדל מהעוה"ז, וזהו הענין שכתוב שסוכה זו תיבת נח. ועוד כתוב וסוכה תהיה לצל יומם. ושם ענין הסוכה הוא מקום נבדל מהעוה"ז, דתיבת נח מצד עצם מציאות הגשמיות היא אינה יכולה לשמור, אלא שהתיבה היא מקום נבדל מהעוה"ז, ששורה שם אור ה', והוא הגן מפני המבול. וזהו הענין של וסוכה תהיה לצל יומם, דאין הענין שם שיהיה צל מציאותי, אלא זה מקום נבדל מהעוה"ז.
ונראה לבאר למה דווקא בצורה של סוכה זה דבר נבדל מהעוה"ז, ונראה הענין בזה, דדבר שהוא פחות גשמי השכינה שורה שם יותר. ולכן סוכה, שהיא דבר עראי ופחות גשמית, שם יותר שורה השכינה, והיא מקום נבדל מכל העוה"ז הגשמי.
אליעזר יעקובוביץ
כולל פוניבז'
♦ ♦ ♦
בצורת קשירת החוליות בציצית ודעת הרמב"ם בזה♦ בעניין נוסע ברכב כמה חייב לנסוע להשיג מים וכן עבור תפילה בציבור♦ שיטת הרמב"ם בענין צירוף ברכת כהנים לתפילת הש"ץ♦ פרטי דינים בענין סחיטת בבגדים וכלים ושער♦ בעניין איסור הוצאה מחצר לחצר בכלי ששבת בבית