בארץ ישראל מתקופה קדומה נהגו להפטיר הפטרות מאחר י"ז תמוז לפחות עד יום כיפור[1] "לפי הזמן ולפי המאורע"[2], ולא לפי הקריאה באותה שבת.[3] המקור להפטרות אלה הוא מפסיקתא דרב כהנא.[4] לעומת זאת, בבבל הקדומה נהגו להפטיר הפטרות לפרשיות השבוע.[5] לאט לאט המנהג הארץ ישראלי התפשט. תחילה לגבי הפטרות דפורענות בין צום י"ז בתמוז וצום תשעה באב,[6] והשבת בין כסה לעשור, וכנראה רק אחר כך המנהג להפטיר הפטרות של נחמה בשבע שבתות אחרי תשעה באב. מנהג זה התפשט לכל הקהילות. יוצא דופן הוא מנהג איטליה, שבו רק קוראים הפטרה אחת של פורענות בשבת קודם תשעה באב (שבת פרשת דברים) ורק ג' הפטרות של נחמה (שבתות פרשיות ואתחנן עקב וראה). לשבתות האחרות מפטירים את ההפטרות הבבליות הקדומות להפטרת פנחס (או לפעמים מטות) מסעי, שופטים, כי תצא, כי תבוא, ולפי מנהג מסוים נצבים.[7]
יוצא שכבר מאות שנה אין שום קהילה בעולם שקוראת את ההפטרות הבבליות הקדומות לפרשיות דברים ואתחנן עקב וראה. כל ההפטרות הללו הובאו ב"סדר תפלות של הרמב"ם", אבל בסוף הסדר כתוב "וכן נהגו רוב העם להיות מפטירין בנחמות ישעיה מאחר תשעה באב עד ראש השנה".[8]
הפטרת פרשת ראה (שלא נוהגים להפטיר היום בשום קהילה) לפי המנהג הבבלי ברוב המקורות היא "הנה ימים באים נאם ה' והקימתי לדוד צמח צדיק" (ירמיהו כג, ה). לא ראיתי מי שמביא טעם להפטרה זו, אבל כנראה הוא מפני שהיא מתייחסת לחטאים של הנביאים, בדומה לנביא המסית בפרשה. הפטרה זו, שמסתיימת בפסוק כ"ד, הובאה בסדר התפילות של הרמב"ם, בסידור ר' שמואל בר נתן[9], בספר הפטרות בוכארי בכתב יד,[10] ובכמה קטעים מן הגניזה הקהירית.[11] כנראה שזה היה המנהג הנפוץ לאותן קהילות שהפטירו הפטרה לפרשת ראה ולא הפטרה של נחמה.
אבל בכמה קטעי גניזה יש הפטרה אחרת לפרשה זו. ההפטרה היא מירמיהו כח:א "ויהי בשנה בראשית ממלכת צדקיהו" על נבואת השקר של חנניה בן עזור על כלי המקדש והדו שיח בינו לבין נביא אמת ירמיהו, ונבואת ירמיהו על מות עזריה, וקיום הנבואה. ההפטרה מופיעה בשלושה קטעי גניזה: קיימבדידג' T-S B 20.5, שהיא תוספת מאוחרת סידור רס"ג,[12] ב20.12 וספרייה בריטית Or. 5559C.63. בשני קטעים, קיימבריג' T-S B20.5, ובספרייה בריטית Or. 5559C.63 היא ההפטרה היחידה לפרשה זו אבל בקטע קיימברידג' T-S B 20.12 הובאה הפטרת "הנה ימים באים" ואח"כ כתוב "ואית דמפטיר ב.. ויהי בשנה ההיא". אז רואים שהייתה תקופה אחת לפחות בה שני המנהגים היו קיימים זה בצד זה.
לגבי האורך של הפטרת "ויהי בשנה ההיא". בקטעים B20.5 וOr.5559C.63 ההפטרה מסתיימת בכט, יב "וקראתם אותי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם". הפסוקים קודמים לכך הם על שיבת ציון העתידית לאחר שבעים שנה, אז כל הפסוקים האחרונים בהפטרה הם מתאימים לסיום בטוב. לעומת זאת, בקטע B20.12 ההפטרה מסתיימת בפסוק כט, יד. כיון שקטעים אלה הם רשימות של הפטרות אי אפשר לדעת אם הכוונה לקרוא את כל הפסוקים האלה ברצף או לדלג חלק מהם.
למה נהגו להפטיר הפטרה זאת? לא מצאתי קשר ישיר בין הפרשה וההפטרה אבל המעשה של הנביא שקר דומה קצת לנביא או חולם חלום בפרשה שמסית לעבודה זרה. [פסוק כח, טז "לכן כה אמר ה' הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת על ה'" דומה ל"והנביא ההוא או החולם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על ה'"].
♦
מידע ביבליוגרפי:
אליצור, בנימין, "מפורענות לנחמה: מנהגי הקריאה וההפטרה הקדומים בשבתות הפורענות והנחמה ותשעה באב", דרך אגדה יב (תשע"ג): 267-282.
וידר, נפתלי, התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב: קובץ מאמרים, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשנ"ח.

קטע קיימברידג' T-S B 20.12

קטע ספרייה בריטית 5559C.63

הערות שוליים

  1. ↑ לפי הרבה דעות להפטיר הפטרה לפי המאורע גם בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות. אין כאן המקום לדיון במנהג זה.
  2. ↑ זהו לשון הטור סי תכ"ח לגבי מנהג זה באופן כללי.
  3. ↑ ראה אליצור, ב, "מפורענות לנחמה" 267-282.
  4. ↑ פיסקאות יג-כב, כד. וראה דברי אליצור.
  5. ↑ ראה במאמרי על ההפטרות מפרשת מטות עד נצבים, באתר על התורה. לעוד מקורות להפטרות אלה ראה אליצור עמ' 279 הערה 65.
  6. ↑ ראה וידר נ. "התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב" כרך שני עמ' 626-631, על התפשטות הפטרות פורענות (כולל הפטרות שלא הוזכרו בפסיקתא) במקורות בבליים.יש לציין שלפי הבבלי מגילה לא מפטירים "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" בראש חדש אב שחל להיות בשבת, אבל זו כנראה הפטרה אלטרנטיבית לשבת ראש חדש. עיין שם בתוס' ד"ה "ראש חדש אב" (בע"ב) שמשמע שם שההפטרה היא משום אבל.
  7. ↑ ראה במאמרי לפרשת נצבים באתר על התורה.
  8. ↑ יש לציין שהרמב"ם בהל' תפילה יג, יט הביא "נהגו העם להיות מפטירין קדם תשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחות. שבת ראשונה מפטירין בירמיה (א, א) ״דברי ירמיהו״ שניה (ישעיה א, א) ״חזון ישעיהו״ שלישית (ישעיה א, כא) ״איכה היתה לזונה״ וכן שבת שאחר תשעה באב מפטירין (ישעיה מ, א) ״נחמו נחמו עמי״ ומנהג פשוט בעירנו להיות מפטירין בנחמות ישעיהו מאחר תשעה באב עד ראש השנה. ושבת שבין ראש השנה ויום הכיפורים מפטירין (הושע יד, ב) ״שובה ישראל״לעומת זאת, בסדר תפלות לא הובא שום דבר מכל הפטרות הפורענות או חילוק בין הפטרת נחמו להפטרות נחמה אחרות.
  9. ↑ עמ' ר"ב.
  10. ↑ כ"י מנצ'סטר גסטר Add. 13
  11. ↑ בית מדרש לרבנים לוצקי 246, ספרייה בריטית Or 55559C.63, קיימברידג' T-S B14.27, ,B20.6, B20.7, B20.8, B20.11.
  12. ↑ ראה וידר עמ' 595 "דף זה מספק דוגמא לעיבוד הסידור. רב סעדיה הצטמצם ברישום ההפטרות של החגים והשבתות של החגים והשבתות המצוינות ולא ראה כל צורך לעצמו לרשום אף את ההפטרות הרגילות של כל שבתות השנה, בהניחו שהם ידועות, בא המעבד האלמוני של כתב יד זה והשלים את השמטתו של הגאון... הרשימה גופה מתאימה בעיקרה עם ההפטרות הניתנות על ידי הרמב"ם בסוף 'סדר תפילות של כל השנה', ואף שישנן כמה סטיות אין כאן המקום לעמוד עליהן."