ולכאו' צ"ב, הרי אין מצוה מדברי תורה ואף לא מדברי קבלה לאכול חמין בשבת, ולמה הנמנע מזה ייחשב כ'מין'.
והידוע בזה, שענינו בצדוקים והקראים שפירשו קרא ד'לא תבערו אש בכל מושבותיכם' דפ' ויקהל כפשוטו, שאסור שיבער שום אש בשבת, וממילא לא אכלו חמין בשבת. ולכך תקנו רבותינו לאכול חמין, לאפוקי מזה.
ויש להקשות על מהלך זה כמה קושיות.
א. למה לא סגי בהדלקת הנרות בליל שבת כדי להפקיע את טעות הצדוקים, והוצרכו לתקנה חדשה.
ב. מנהג ישראל לאכול את החמין ביום שבת. וכתב בחוט שני (ח"ב פכ"ח ס"ק י"ב) שבאמת אין יוצאים ידי חובה באכילת חמין בליל שבת. וצ"ב, דאי משום הא, מה לי בלילה מה לי ביום.
ג. והרי יש כמה אופנים לאכול חמין בשבת בלא הבערת אש, כגון טרמוס, וכתב בחוט שני (ח"ב פכ"ח ס"ק י"ב) שג"כ מהני. ויש להוסיף דכל הטמנה כך היא, והרי זו הייתה צורת התקנה מתחילה, לאכול חמין ע"י הטמנה. ולכאו' באופן זה 'העיקר חסר מן הספר'.
ד. משמע מלשון הבעה"מ והרמ"א דהתקנה היא 'לענג' את השבת בחמין. ולכאו' אם הענין הוא לאפוקי מהצדוקים, מה אכפת לן אם הוי עונג בשבילו או לאו.
ה. ועוד דמשמע מהרמ"א דהמינים היו אוסרים אכילת חמין בשבת. ולכאו' זה ודאי אינו, דאפי' אם ישהה אש בשבת באיסור לפי דבריהם, הרי כל איסורו משום מעשה שבת, והצדוקים לא קים להו איסור זה, שאינו אלא מד"ס.[1]
ו. מהו שכתב הבעה"מ יצריך בדיקה אחריו אם הוא 'מין', והרי מין כתב רש"י בר"ה (בדף יז. ד"ה המינין ובהגהות וציונים עוז והדר אות ע'. והובא בהגהות מיימוני' פ"ג מתשובה אות ה' כפי הנוסח שקודם הצענזור) שהם הנוצרים תלמידי ישו הנוצרי ימ"ש, אבל הצדוקים והביתוסים הם 'כופרים בתורה' ולא מינים.
♦
מהלך חדש בתקנת אכילת חמין
והנראה בזה בס"ד. דהנה כתב ביערות דבש (ח"ב דרוש ג') 'וכבר אמרו חכמי התולדות כי משפט יום השבת לפי הנהגת כוכב ומזל שבתאי להיות בה עצב ותוגה ויגון וצער ומכאובות, וכאשר באמת נוצרים קדמונים שהיו בקיאים בטיב גזירת הכוכבים יסדו יום שבת ליום צום ועינוי ומוחים מבלי לשמוח בו כלל, ולכך אנחנו עם קדוש לה' השמחים בגיל ושמחה של מצוה בשב"ק מזה מורים כי אין ממשלה למזלות ואין כוחם לענוש בעוברים על מצות וגזירת הכוכבים ומשפטם וחוקם כלל וכלל ולה' הממשלה ולו הארץ לתת שכר טוב לשומרים מצוותיו ולא יקרם רעה כלל וכלל'.עוד כתב בדרוש י' 'ידוע כי חז"ל הרבו להזהיר לשמוח בשבת והרבה טעמים יש בדבר וטעם א' הוא משום דבשבת שולט כוכב שבתאי וכל השמחים בו יקרם רעה כנודע ולכך כתב תיקו"ז (כ"א) דנקרא שבתאי אי שבת, כלומר גורם אוי לשמחה ושובתים בו ולכך עלינו לשמוח הפוך גזירת הכוכב להורות כי אין בגזירת הכוכב ממש ואין אנו תחת המזל והכוכב'.
ולפי"ז נראה, ד'תקנת רבותינו לענג את השבת בחמין' היא חלק מריבוי ההזהרות של חכמינו ז"ל לשמוח ולהתענג בשבת, הפוך גזירת כוכב שבתאי. ומי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם נמשך הוא אחר המינים עובדי הכוכבים והמזלות שקבעו יום השבת ליום עינוי ומיעוט תענוג.
ולפי"ז אתי שפיר כל הקושיות, כדלהלן.
א. הא דלא סגי בהדלקת הנרות להפקיע את טעות הצדוקים, פשוט משום דאין ענינו ב'לא תבערו אש' כלל, אלא באכילת תענוג, וזה שייך רק באכילת חמין ולא בהדלקת נרות.
ב. המנהג לאכול חמין ביום השבת דווקא, לפמשנ"ת דענינו לאפוקי ממזל שבתאי א"ש, דאיתא במהרש"א (תענית ח:) 'בשבת בתחילת הלילה מתחיל מאדים ובתחילת היום מתחיל שבתאי וב' מזלות אלו מאדים ושבתאי מורים על הרע'. הרי דמזל שבתאי שולט ביום שבת ולא בליל שבת.
ג. הא בהטמנה אוכלין חמין בלא הבערת אש, אה"נ אין ענינו בהבערת אש כלל, וההפקעה מהמינים היא בעצם אכילת חמין, שהיא עונג.
ד. משמעות הלשון דהתקנה היא 'לענג' את השבת בחמין, כנ"ל, דזהו באמת כל עיקר התקנה להתענג בשבת, ותקנו את הדבר באכילת חמין, שיש בה עונג כידוע.
ה. משמעות הרמ"א היא דהמינים היו אוסרים אכילת חמין בשבת, והרי לית להו מעשה שבת, כנ"ל דאין ענינו משום הבערת אש, וא"כ נמצא שאכילת החמין הוי רק משום מעשה שבת, אלא עצם אכילת החמין אסורה לדבריהם משום מיעוט תענוג לפי כוכב שבתאי.
ו. למה חיישי' שמא הוא 'מין' ולא 'כופר בתורה' כצדוקים וכדו', דבאמת אין החשש שמא הוא צדוקי, דגם להצדוקים אין מניעה באכילת חמין, אלא שמא הוא מין מתלמידי ישו הנוצרי ימ"ש, כמש"כ היערות דבש ש'נוצרים קדמונים שהיו בקיאים בטיב גזירת הכוכבים יסדו יום שבת ליום צום ועינוי', או עכ"פ נמשך אחריהם להתנהג לפי משפטי הכוכבים, כדי שלא יקרהו רעה לפי דעתם המשובשת.
♦
ביאור על דרך זה בהדלקת נרות שבת
הנה מצינו בהדלקת נרות שבת חומרות יתרות, כמו ש'אפילו אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא' (רס"ג ב'), וצריך להזהיר את הנשים 'עשרתם וכו' הדליקו את הנר', וצ"ב.ואפשר, ע"פ מש"כ ה'עיני שמואל' בביאור דברי הגמ' שבת (קיט:) אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, דהוא משום שליטת מזל מאדים דמורה על כח האש והכליון . ורק ישראל שומרי שבת הם מעל המזל, אבל במקום שיש חילול שבת מצויות דליקות משום מזל זה.
ולפי"ז נראה, דהמתנהגים ע"פ משפט הכוכבים כדי להיזהר מדליקות הבאות מכח מזל מאדים היו נמנעים מהדלקת נרות, ובעיקר בליל שבת, שאז שולט מזל מאדים. לכך ציוו חכמינו ז"ל להיזהר בהדלקת נרות בליל שבת, הפוך גזירת מזל מאדים.
♦
סמך לדברינו מדברי הערוך השולחן
הנה הערוה"ש בהלכות קידוש (רע"א י"א) כתב וראיתי מי שכתב שיקדש דוקא קודם הלילה כי בתחילת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק, ולענ"ד הוא תמוה דח"ו לומר שאנחנו תחת המזלות, ואדרבה ראיתי בקדמונים שהאומות הקדמונים היו יושבים בשבת בחושך ובוכים מפני שהמזלות של שבת מורים לרעה והקב"ה ציוה אותנו להיפך להדליק הרבה אור ולהתענג עצמנו להראות שאנו למעלה מהמזלות ואותנו לקח ה' להוציאנו ממערכת השמים ואיך נאמר כזה וצע"ג, והבוטח בה' חסד יסובבנו'.דהמזלות של שבת שכתב הם מאדים ושבתאי, ו'יושבים בשבת בחושך' זה כנגד מזל מאדים, דהוא כח האש והדליקה, ומש"כ ו'בוכים' זה כנגד מזל שבתאי, שמשפטו להיות בצער ובבכי. והקב"ה ציוה אותנו להיפך 'להדליק הרבה אור' זה הדלקת נרות. וכידוע דעת הרמ"א (רס"ג ח') שמברכים גם על תוספת אורה, ו'להתענג עצמנו' ובכלל זה אכילת חמין, להראות שאנו למעלה מהמזלות.
♦ ♦ ♦