הלכות גידול צאן (מהדורה שלישית). הרב דוד אייגנר. מכון התורה והארץ. ניצן תשפ"ה. h.david@toraland.org.il. 0526071159.
הרב דוד אייגנר הוא תלמיד חכם גדול וחרוץ, המתמחה בין היתר בהלכות הנוגעות לבעלי חיים. מילדותו ספג במושב כפר הרא"ה את השילוב בין גידול בעלי חיים לבין שמירת ההלכה ובירורי הלכה סביב העניין. החוברת שלפנינו פותחת בבירור על עצם ההיתר לגדל בהמה דקה בארץ ישראל, דבר שנאסר במשנה משום יישוב ארץ ישראל (ב"ק עט, ב), ולדעת הראי"ה קוק (הלכה ברורה ב"ק שם) ופוסקים נוספים האיסור עודנו בתוקפו. המחבר נוקט שמותר לגדל בהמה דקה, אם היא שמורה היטב מלגרום נזק לשדות.נושאים נוספים שנידונים בחיבורנו: איסור צער בעלי חיים; התנהלות עם בכור בהמה בזמננו; מתנות כהונה; טיפול בבעלי חיים בשבת, ובכלל זה חליבה, המלטה, טיפול בוולדות, טיפולים רפואיים, טלטול בעלי חיים בשבת, הוצאה למרעה, ועוד; האכלת בעלי חיים בפסח, טיפול בבעלי חיים בחוה"מ, מכירה וקנייה של בעלי חיים מגוי.
החיבור נכתב ב'תבנית החפץ חיים' – פסקי הלכות למעלה והערות למטה. יש מההערות שמקצרות ורק מציינות את מקור הדין, ויש שמאריכות ומנמקות הכרעות של ממש, כמו הערה 3 בפרק ו, המבססת את ההיתר לעשות ביום שישי לאחר המנחה, מלאכות הנדרשות לפעילות דיר עיזים בשבת, ובלבד שנותר די זמן להתארגן לשבת. לחיבור צורפו נספחים יישומיים, הכוללים רשימת מחלות מצויות ודרך הטיפול המומלצת להן בימי חול ולעומת זאת בשבתות, ועוד.
החיבור שלפנינו עוסק בגידול צאן, עיסוק שקיים בציבור לצורכי פרנסה ולמטרות נוספות, בעוד שלא תמיד ניתנת הדעת על ההיבטים ההלכתיים המרובים שהוא כרוך בהם, ואף כשניתנת הדעת – לא תמיד ברור מה ההנחיה למעשה, ומה ההתנהלות המומלצת למעשה, לאור הנחיות בריאותיות או אחרות. החיבור שלפנינו נכתב מתוך היכרות מעשית ותיאורטית עם המשמעויות השונות של גידול צאן, ואף כלל התייעצויות ומשובים מחקלאים ומומחים. הוא מעניק מענה ראוי לצורך, ומחזק את ישיבתנו בארצנו על פי התורה וההלכה.
♦
הקדיש – ההלכה והמנהג בעדות ישראל. הרב ד"ר חיים טלבי. מוסד הרב קוק. ירושלים תשפ"ה. 772 עמ'. 0506422195. talbih@zahav.net.il.
לפני כעשור, זיכה הרב ד"ר חיים טלבי את עולם התורה בספר המונומנטלי 'וזאת התורה', שב-21 פרקיו מרכז דיונים הלכתיים והיסטוריים בכל מנהג משמעותי שמצוי בקהילה כלשהי סביב קריאת התורה. כמעשהו בראשונה כן מעשהו בשנייה: הספר 'הקדיש' עוקב ביסודיות אחר הקדיש ואמירתו, מזוויות מגוונות המשלימות זו את זה: מקורותיו הראשוניים ושלבי התפתחותו, הנסיבות שבהן אומרים קדיש, מקומם ומניינם של הקדישים בתפילת שחרית וביתר התפילות, תופעת הריבוי בקדישים והסתייגות הפוסקים ממנה, עיתוי אמירתו של הקדיש שלאחר קריאת התורה וזהות האומרו, הבדלים בין קהילות ועדות בנוסח הקדיש, היכן עונים 'אמן', היכן מסתיים מענה הקהל 'יהא שמיה רבה...', עמידה וישיבה בקדיש, אמירת הקדיש ע"י הקהל ביחד עם שליח הציבור, קדיש יתום ומנהגים שונים סביב אמירתו, על מי נאמר (עם התייחסות מיוחדת לקדיש על מי שנהרג על קידוש השם), אופן חלוקתו בין האבלים, אורך זמן אמירתו (מתוך כך מסתעף הדיון למנהגי אבלות נוספים הנוהגים בשנת האבל, כמעבר לפני התיבה בכלל ובמוצאי שבת בפרט, קריאת ההפטרה), נשים בקדיש, קדיש לאחר הקבורה, קדיש דרבנן ואמירתו בסיום מסכת, ופרק מסיים העוסק בקדיש ומנהגים נוספים ביום ה'יארצייט'.באופן אישי, זכיתי לקרוא את הספר לפני הדפסתו, ולדון עם המחבר בכמה וכמה סוגיות, וענוותו תרבני שהתחשב בהערותיי. הרב ד"ר טלבי משלב בחייו ובמחקריו תורה ומחקר, וכך גם בספרנו, העשיר במקורות מגוונים הנאספים לפונדק אחד, מופיעים בסדר מופתי ומשלימים זה את זה. ערך מיוחד יש לספר עבור אבלים המצויים בשנת אבל, ובאמצעותו יוכלו להבין לעומק מהם המנהגים השונים, מהם מקורותיהם, מי העדות הנוהגות בכל מנהג, ומה הטעם והשורש למנהג.
♦
יורה מדע 28 – גיליון חודשי להלכה, מדע וטכנולוגיה. הרב אליעזר טויק. halacha.tech@gmail.com.
גיליון 28 של הירחון התורני-טכנולוגי יורה מדע יוצא לאור לאחר כמעט שנתיים של הפסקה, ותקוותי היא שמעתה הוא יצא לאור מדי חודש בקביעות וברציפות. הרב אליעזר טויק הוא בוגר של ישיבת מרכז הרב מחד והמרכז האקדמי לב מאידך, וב'יורה מדע' הוא מבאר ומנגיש בטוב טעם ודעת נושאים הלכתיים-טכנולוגיים, במקצועיות ובשפה שווה לכל נפש, תוך ציון מקורות. באופן אישי, נתרמתי לא פעם מהסבריו הבהירים. בסקירה זו אמנע מלהדגים את בהירות ההסברים, מחשש שההדגמה עצמה לא תהיה בהירה, ויצא שכרי בהפסדי.הגיליון הנוכחי מוקדש לשני נושאים, האחד טכנולוגי והשני הלכתי: הנושא הראשון הוא הבנת אופן פעילותו של תרמוסטט במקרר. בגיליון מוצגים שלושה סוגי תרמוסטט, ולכל אחד מהם נלווים איורי המחשה מעולים. הנושא השני הוא התייחסות פוסקי ההלכה בתחילת דרכם של המקררים לשאלת פתיחת דלת המקרר. בין השאר הוא עוסק בשיטת החזו"א בפתיחת מקרר בשבת, ובחינת השמועות השונות שנמסרו בשמו.
בין הנושאים שנידונו בגיליונות הקודמים: שינוי עוצמת זרם חשמלי בשבת, שעון שבת (3 גיליונות), מיקרוגל בהלכה (2 גיליונות), למידת מכונה (3), גופי להט וגופי חימום לוהטים (2), צבעים בהלכה (4), מכשירי שמיעה (7), נורת לד, ועוד.
♦
קונטרס מאי חנוכה – סיפור נס חנוכה. הרב אברהם דוד ברנד. אופקים תשפ"ה. רנא עמ'. Drb11012024@gmail.com. 0556776405.
ימי החנוכה מקושרים בתודעה היהודית לתורה שבעל פה, ולא בכדי. חז"ל אמרו (יומא כט, א): 'אמר רב אסי: למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה, אף אסתר סוף כל הנסים. והא איכא חנוכה? ניתנה לכתוב קא אמרינן'. את חנוכה אנו חוגגים ללא מגילה או ספר מקודש המלווה את הימים הללו. גם במשנה אין מסכת המוקדשת לחנוכה, אלא רק אזכורים בודדים ברחבי הש"ס.הרמ"א (תרע, ב) כתב: 'ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה'. לצד התפתחות רבה של פיוטים ודקדוקי הלכה ומנהג סביב חנוכה, בשנים האחרונות חלה בשנים האחרונות התעוררות ללמוד את נס חנוכה ממקורותיו הקדומים, קרי, ספרות חז"ל, ולצידה ספרים נוספים שנכתבו בסמוך ונראה לנס חנוכה: ספרי מקבים, ספרי יוסף בן מתתיהו ומגילת אנטיוכוס. הרב לוי יצחק חריטן אף זיכה את עולם התורה ב'מהדורה תורנית' של ספר מקבים א (תשע"ח) ומקבים ב (תשפ"ה). מסתבר לי שבעיסוק בעניינים אלו בחנוכה ובסעודות היום, מתקיימים דברי הרמ"א בהידור, שכן אין לך שבח גדול מזה.
הספר שלפנינו בא להגיש את ענייני נס חנוכה על פי כל המקורות הללו לקורא הפשוט. מלאכה דומה עשה ד"ר חגי בן ארצי ב'מגילת חנוכה', שמקבילה לעמ' כט-לז בספרנו שבהם מוגש סיפור הנס בקצרה. משם ואילך, מעמיק ספרנו בתיאור מפורט ומלומד של הנעשה באותו דור של נס חנוכה, וכמה נספחים אף מיועדים לבירורים ועיונים נוספים.
יהי רצון שמתוך העיסוק בהודאה על הנס, נמשיך ונראה ניסים נוספים, עד לגאולה השלימה במהרה בימינו, אמן.
♦
תורה סדורה על פי הטעמים. הרב חיים יצחק משה מצגר. גני איילון (אחיסמך) תשפ"ו. 854 עמ'. w0583247462@gmail.com.
הרב מצגר פרסם בשנים האחרונות מאמרים רבים שעסקו בפשוטו של מקרא, מקצתם קובצו בספרו 'נבואות האבות' (תשפ"ג). רבים ממאמריו מתאפיינים בניסיון לעמוד על קו כללי בתורה או בחלק ממנה, שיחרוז בתוכו פרטים רבים ויזרה אור על הקשר ביניהם ועל המבנה של פרשיות התורה. החיבור שלפנינו עוסק גם הוא בפשוטו של מקרא, אך מזווית אחרת: הנגשת תפקידם ומשמעותם של טעמי המקרא (קשה שלא להיזכר בר"מ ברויאר, ששילב גם הוא עיון בפשוטו של מקרא עם התמסרות להוצאת מהדורה מדויקת של התנ"ך).רבים מאוד קוראים את התורה בטעמיה, אך אינם מודעים למלוא משמעות הטעמים, ואינם מתברכים מהערך הגדול שטמון בהם. לפנינו מהדורה של כל חמשת חומשי תורה, שבה נעשה שימוש בעזרים עיצוביים כדי לסייע לקריאה מהירה ומוטעמת. ובלשונו: "מערכת הטעמים מורכבת מכללים שדורשים לימוד, זיכרון ושימת לב. כללים אלו מוגשים בספר זה בצורה ברורה לעין, כמעט מאליה, כך שניתן להבין בקלות את פיסוק הטעמים, גם לפני ידיעת שמותם, דרגותיהם וכלליהם".
טעמי המקרא מחולקים לחמש דרגות: ארבע דרגות של פיסוק (מלשון הפסק), כלומר ארבע עוצמות שונות של הפסק, ודרגה נוספת לחיבור. ההפסק העוצמתי ביותר הוא זה שבסוף פסוק ואחרי אתנחתא (לדידי לא ברור מדוע לא הוצב סוף פסוק כרמה אחת מעל אתנחתא, וצ"ע[1]), טעמים אלו מכונים 'קיסרים'. בדרגה השנייה 'מלכים' – סגול, שלשלת, זקף קטון, זקף גדול, טפחא. בדרגה השלישית 'משנים' – רביע, פשטא, זרקא, יתיב, תביר. בדרגה הרביעית 'שלישים' – פזר, קרני פרה, תלישא גדולה, גרש/אזלא, גרשיים, מונח לגרמיה. הטעמים שבדרגת החיבור נקראים 'משרתים' – מונח, מרכא, מהפך, דרגא, קדמא, תלישא קטנה, מרכא כפולה, ירח בן יומו.
כדי לאפשר קריאה רציפה על פי חלוקת הדרגות הללו, ובמאמץ מינימלי, הוענק בחומש שלפנינו סימן גרפי בולט וברור לכל דרגה: לקיסר – מעבר פיסקה, למלך – מעבר שורה, ואם יש אחריו מלכים נוספים הם יופיעו בהזחה, למשנה – שני לוכסנים, ואם יש אחריו משנים נוספים הם יקבלו לוכסנים קטנים יותר אחריהם, ולשליש – לוכסן אחד. אלו עיקרי תורת 'תורה סדורה' על רגל אחת, ואידך – פירושה, זיל גמור.
דומני שגם מי שיעדיף להמשיך להשתמש בחומש ה'רגיל' לגווניו, טוב יעשה אם ישתמש ב'תורה סדורה' לפחות לכמה שבועות ויתרגל לקריאה בו ולתועלות היוצאות ממנה, ולאחר מכן יוכל להטמיע את שלמד והורגל בו גם כשיקרא מחומש רגיל.
♦ ♦ ♦