הבנת דברי הרי"ף תחילת ב"ק לגבי תולדות נזיקין - הרב עמיחי כנרתי
הגמ' בתחילת ב"ק דנה האם תולדות נזיקין כאבות נזיקין או לא. ולא התפרש בגמ' מהות הספק, וגם לא ברור מה הצד לומר "תולדה" אם פטור לגמרי מתשלומין.וכתב הרי"ף בתחילת המסכת לבאר את ספק הגמרא[1]: "תולדותיהן כיוצא בהן או לא, פירוש, כיון דקיי"ל דנזק שלם ממונא הוא וחצי נזק קנסא, ומועד שהזיק משלם נזק שלם מן העליה ותם משלם חצי נזק מגופו, בעינן למידע הני תולדות דהני אבות אי כיוצא בהן, נינהו דכל מועד מינייהו תולדה דיליה כוותיה ומשלם נזק שלם מן העלייה, ותם תולדה דיליה כוותיה ומשלם חצי נזק מגופו, או דלמא תולדותיהן לאו כיוצא בהן".
ויל"ע בדבריו, ראשית יש לבאר את כוונתו[2]. וגם יש לבאר מה שכתב ביאור לכאורה רק לאב נזקין קרן. וכן יל"ע מדוע הזכיר פלגא ניזקא קנסא[3].
♦
ביאור הרא"ש
וידוע בזה ביאורו של הרא"ש (סי' א): "היה נראה לו לרבינו יצחק שאם לא מצינו חילוק בתשלומי נזקין לא היה הספר מסתפק. דמהיכא תיתי לן לחלק ביניהו כיון דידעינא מסברא כל תולדות האבות כיון שדומים להן בכל צד למה נחלק בתשלומיהן. אלא כיון דחזינא קצת חילוק בתשלומי נזקין בין תם למועד ואף על גב דתרוייהו אבות נינהו, העלה על ליבו לפשפש ולידע אם התולדות כיוצא באבות".הרא"ש פירש דבריו לאו דוקא על קרן, אלא עצם הדין של חצי נזק בקרן נותן פתח להסתפק על כל האבות, שאולי התולדות יהיו רק חצי נזק. וכן נראה מדברי הרא"ש שלאו דוקא קשור למ"ד "פלגא נזקא קנסא". וע"ע מש"כ הנחלת דוד בזה.
ולכא' עדיף לבאר כך, שהרי נראה מהסוגיה שהספק הוא על כל אבות נזקין. וכן נראה מלשון הרי"ף "הני תולדות דהני אבות" לשון רבים.
♦
ביאור חדש לדברי הרי"ף
לולי ד"ק של רבינו הרא"ש, אפ"ל פשט אחר ברי"ף (ע"פ פשטות תוכן דבריו), שהספק הוא רק לגבי קרן, ומפני שקיי"ל פלגא ניזקא קנסא, א"כ לא ברור שקנסה התורה גם את התולדות, שהרי אינן עיקר כמו האבות[4], ואינן שכיחות כל כך[5].והיינו שיש מקום להסתפק שאולי לא חייבים כלל לשלם בתולדה של קרן, מפני שאין בה את הקנס. והוא כמשמעות רש"י (ב, ב, ד"ה הכא מאי) שאם תולדותיהן לאו כיוצא בהם א"כ פטורים לגמרי מתשלומין, ומשמעות התולדה היא לגבי חיוב שמירה או לגבי לצאת ידי שמים.
אמנם נראה מהסוגיה שהספק הוא על כל האבות. וצ"ל שכתב הרי"ף רק דוגמא לבאר הספק לגבי קרן, ובכל אב יש עוד סברות כיו"ב.
והש"ית יאיר עיננו במאור תורתו, להבין את כוונת רבותינו הראשונים, ראשונים כמלאכים.
♦ ♦ ♦