סומא להדליק בברכה
הנה הערוך השולחן[1] מסיים "שאין לסומא לברך על הדלקת נר חנוכה", אך סיפר לי הרב א. פלדער שרבינו השיבו שלמעשה כן יש לברך, ושתמוה טענת הערוך השולחן.♦
אפשר לחנך בנות לנר חנוכה
ולגבי לחנך בנות בנר חנוכה, אמר רבינו "נו, למה לא"[2], ואין לטעון שלא יהיה שייך לחנך כיון שאשה תהיה לבסוף פטורה כשתינשא. דהלא עד שנישאת, מחוייבת, וגם כשנישאת, אינה ממש פטורה, רק יכולה להיפטר בשל בעלה, וגם אם בעלה אינו שם, היא תדליק, וכדומה.♦
רוצה ללכת לחתונה בימי החנוכה מתי ידליק
[3]השיב רבינו שבחנוכה, מי שרוצה לילך לחתונה ולעזוב ביתו מוקדם, קודם שקיעה, אבל אחר פלג המנחה, מאוד לא יפה להקל להדליק אז הנרות, אף שמוזכר שאפשר, וגם להדליק כשחוזר מאוד מאוחר, לא יפה, עליו לחכות עד השקיעה, להדליק ואח"כ לילך.וכן השיב רבינו להרב א. בלוט (ששאל מרבינו בשביל הרב ניימאן שמשיא את בתו בחנוכה), ומשפחתו צריכה לילך לחופה בשעה ארבע אחה"צ, מה לעשות בהדלקת נרות, האם אפשר לחכות עד ששבים מהחתונה מאוחר בלילה. והשיב רבינו שבוודאי אסור, דבכלל אסור לילך לסעודה גדולה קודם שמדליקים! ואין לך סעודה גדולה מחתונה, וא"א לצאת רק להדליק שם, וממילא אחד מבני בית צריך להדליק בבית, ולכתחילה ישאיר מספיק שמן שיהיה דולק לזמן עד שיילכו בני הבית לישון, ובאופן זה עד שיחזרו מהחתונה[4], אבל בדיעבד יכול לסמוך על הגר"א שרק יהיה דלוק חצי שעה אחר שקיעה. וכמובן יסדרו בדרך שלא יהיה סכנה להשאירו וכו'. ושאר בני הבית, או ידליקו כשחוזרים, או ידליקו שם אם רוצים.
♦
בזמנינו אין לבטל את הסדרים בישיבה לאברכים ובחורים
הורה רבינו שבזמננו, מאחר שמצות חנוכה אינה דוקא בזמן השקיעה וצאת הכוכבים[5], אין לבטל סדר הישיבה, בין לבחורים ובין לאברכי כולל, בשביל לילך להדליק בזמנו.♦
להפסיק שיעור קבוע לבעלי בתים בזמן הדלקת נר חנוכה או שידליקו מאוחר קצת
ואמר רבינו להרב בלוט ששאל מה יותר טוב לבעלי בתים הלומדים (במנין הלייקווד בבורו פארק) בשיעור בערב, האם להפסיק את לימודם מוקדם ולהתפלל מעריב ולילך להדליק, או ללמוד את סדרם הרגיל. והשיב רבינו שילמדו כרגיל[6]. דאצל בעלי בתים, ובחורי ישיבה, יש לחוש שע"י הפסקה זו בהשיעור הקבוע, יגרמו ביטול תורה, וממילא מאחר שלדינא פוסקים כרמ"א (בסי' תרע"א סעי' ז) שבזמננו עיקר ההדלקה הוי לבני בית, ילמדו כסדרם. ואין צורך שיקבעו אחד להזכירם[7] להדליק, דהלא עצם ביאתם לביתם יזכירם.והוסיף רבינו שכמו כן תלמידים שלומדים אצל רבי, ויש לחוש שאם יבטלו מללמוד מסכתם הרגיל, יגרום להם הפסד בעצם לימודם, ג"כ אין להם לבטל סידרם.
והסביר רבינו שאף שמבואר בגמ' מגילה (ג.) שכהנים מבטלים ת"ת למגילה וחזינן שלפרסומי ניסא מבטלים אפילו תורה, זה משום שקריאת המגילה בצבור היא מצוה דרבים וכו', אבל חנוכה שהפרסומי ניסא בזמננו הוא רק לבני ביתו בעצם, ומעיקר הדין בכה"ג זמנו מאוחר, ולא כ"כ מדויק, כפסקו של הרמ"א, אין הקפדה כ"כ. ואם היה זמנו מוגבל, גם למנהג בעלמא היינו מבטלים ת"ת.
אלו שנמצאים בלימודי חול בשעת ההדלקה
עוד הורה רבינו שבעצם כמו"כ גם לאלו הלומדים אז לימודי חול, ג"כ נחשב כדבר האבד, ואין צורך לבטלו[8].♦
מתארח אצל הוריו והגיע זמן ההדלקה האם חייב ללכת לביתו להדליק
והשיב רבינו שמי שנמצא אצל חמותו וכדומה, אינו מחויב ממש למהר לשוב קודם עיקר הזמן, דיכול לסמוך על הרמ"א (הנ"ל), אבל סעודה קבועה לא יאכל קודם שמדליק.♦
קביעות מקום לאורח לגבי הדלקה
ואורח שבא לחנוכה לעיר אחרת, וסידר שישן כל הימים בבית אחד, אבל הוא מחלק את אכילתו שבכל לילה הוא אוכל במקום אחר, ידליק במקום שישן, דזה הכי קבוע לו, הכי קבוע והכי מיוחד לו[9].♦
מי שגר גבוה מעל כ' אמה ידליק בחלון ויסמוך על הבנינים ממול
ובבנין גדול, בעל כמה קומות, כמו בנינים אלו, מאחר שיש שכנים שרואים הדירה מחלונותיהם, יש מעלה להדליק בחלון, גם שזה גבוה עשרים אמות מהקרקע. דבמציאות, יש שם פרסום, מה שאינו בדלת (מבפנים), שאין פרסום. והנה יש חסידים שמדליקים בביתם אצל הדלת, אבל אין זה חשבון, דהענין של להיות מסובב במצות, אינו עצם הטעם להדליק בדלת, רק הסברא היכן להניח הנר חנוכה, דעצם הטעם הוי מצד פרסום, לפיכך צריך להדליק מבחוץ (ורק לגבי איזה צד בזה יש עניין של מסובב במצוות) וכו', ובכלל לא שמענו, היום, גם אלו שיכולים להדליק בחוץ ע"י פתח ביתם, כגון בא"י וכו', שכך יעשו[10].♦
להדליק בבית בחלון מעל כ' אמה
ואמר לי הרב א. פלדר ששמע מרבינו (בעניני חנוכה כמה פסקים), אף שרבי עובדיה יוסף טוען שבזמננו שיש בנינים גבוהים ממול, אין הקפדה אם מדליק מנורה סתם למעלה מעשרים אמה, מ"מ רבינו סובר שפסול[11].להדליק בחלון או בפתח ביתו לכיון החדר מדרגות
ושאלתי רבינו, בשביל מישהו שצלצל ושאל, מה יותר טוב, להדליק נר חנוכה שלו בחלון שפחות מעשרים, או להדליקו בטפח הסמוך לפתחו, בפרוזדור שלו, ששכניו יהודים.והשיב רבינו שהנה עצם התקנה של טפח הסמוך לפתח, רק נתקנה לפתח של רה"ר, לא אפילו לפתח ביתו שפתוח לחצר. ואין בעצם מדריגה לטפח הסמוך לפתח אם אינו לרה"ר[12], שמדליקים בתוך ביתם, בטפח הסמוך לדלת.
אבל זה סתם סברא, שע"י זה, יכול לרבות הפרסום. והנה בישיבת ס.א. אמר רבינו שהשיב שהבחורים עדיף שלא ידליקו בפרוזדור, מאחר שיותר טוב שידליקו במקום הכי פרטי שלהם, ובפרוזדור לא ידעו מיהו שהדליקו. אבל זה רק בישיבה שדרים שם כמה בחורים בכל חדר. אבל בבעל בית, הרי ידוע מיהו שהדליקו, וכן הוי מקום שהוא פרטי לו. וא"כ אולי זה כן סברא.
והנה בחלון שפחות מעשרים אמה, יש קצת פרסום לבני רה"ר או לאלו שדרים כלפי בנין אחר, ובאמת גם לגבוה מעשרים יש פרסום לאלו, אבל מאחר שעיקר הדלקה הוי לבני ביתו, אפשר שמאחר שבמציאות יש יותר פרסום בפרוזדור, זה יותר טוב. קשה להגיד דאין ראיות לזה. והנה אם מדליק בפרוזדור יצטרך לשומרו שלא יגרום מכשול לקטנים וכו'. והנה בליל ע"ש, לא ידליק שם[13], וא"כ אפשר שלא כדאי לשנות בשאר ימי השבוע. ואפשר שמאחר ששכניו יבינו למה משנה, אין זה טענה וצ"ע.
♦
מדוע לא מדליקים בזמננו בחוץ
ושאלתי לרבינו למה אנו באמת לא נוהגים להדליק ברה"ר, דהלא בזמנינו אין סכנה. ואמר רבינו הנה אפשר שכן הוי קצת סכנה היום, ואמרתי ומה אם יש שכונה שאין שאלה של סכנה, למשל במאנסי וכו' האם אז מחויב להדליק בחוץ, ואמר רבינו לא, דגם אם אפשר לסדר שהגוים ירשו להדליק בחוץ, הלא גם ברוסיה תחת ניקולאי היה אפשר לסדר כך, וכנראה אין צורך להטריח כ"כ. ושאלתי דא"כ האם אפשר להגיד שנשתנה המנהג, והיום גם כשאין סכנה, עיקר הדלקה הוי לב"ב, ואמר רבינו זה קשה להגיד, דהלא בא"י כשנחזור לשם בביאת משיח, כן נדליק בחוץ, ואמרתי שגם היום בא"י מדליקים הרבה בחוץ, ואמר רבינו נו, וסיים רבינו שכנראה, אף שלא ברור הטעם, כל זמן שבגלות יש חשש שיעשו מזה עסק (טימול וכו'), אז מדליקים בפנים לבני הבית[14].והוסיף רבינו שממש שיגעון מה שחב"ד עשו מנורה גדולה שמדליקים בחוץ, וגם אין להוכיח מזה שאין שום סכנה וכו', דלמנורה אחת הם (הגויים) מסכימים. ובכלל צריכים לידע שהגוים מחשיבים זה לטובה גדולה לכלל ישראל[15], ובשביל כך הם חושבים שיכולים לעשות לנו פי עשר רשעות! וממש פלא למה כך עושים חב"ד, מה מרויחים, מי יוצא [ידי חובה] בזה[16], רק מתגרים בגוים וכו'.
♦
צריך שיאחוז הפתילה ברובו
עוד אמר לו רבינו שכמו שבשו"ע מוזכר שבנר שבת צריך להקפיד שבעת ההדלקה לא יעזוב מלהדליק עד שתאחוז האש ברוב הפתילה, ה"ה שיש אותו דין בנר חנוכה, שעצם הדין הרי הוא מוזכר (שבת כ.) במנורה, וגם הלא למחבר הרי אם כבתה, זקוק לה[17].♦
בערב שבת האשה תחכה שיגמור הבעל להדליק גם את נרות ההידור
והורה רבינו שלכתחילה בערב שבת, תחכה האשה מלהדליק הנרות עד שנדלקו כל הנרות של חנוכה, דהלא גם היא יש לה לקיים המצוה כמהדרין מן המהדרין.♦
להדליק בער"ש קודם פלג המנחה דר"ת
ובערב שבת אחר שחרית בישיבה הסביר רבינו, דבאמת אף אם יצא ע"י הקדמת הדלקת נר חנוכה בערב שבת, שיצא שנדליק קודם פלג המנחה של הר"ת לא אכפ"ל, דחילול שבת יותר חמור ממצות נר חנוכה! והחסידים שמחכים עד כ"ג דקות קודם שקיעה מצד שכך מדקדקים בלשון המחבר שזהו ה"בין השמשות" של הר"ת, עושים ממש שלא כדין, דיכולים לבוא בקל לידי חילול שבת!.♦
להדליק במוצ"ש מוקדם
וגם הוסיף רבינו שהנה תלמידי הגר"א היו מדליקים נר חנוכה במוצ"ש ג"כ כהגר"א[18], שאף שברגיל לגבי שבת החמירו ב' החומרות, מ"מ לגבי נר חנוכה, מאחר שסבר הגר"א שזה דוקא זמנו מוקדם, כך נהגו. אבל אנו א"א לנו כך לנהוג, דאיך שייך להכריע שהגר"א צודק[19].אשה הדליקה בנוי יורק האם בעלה הנמצא קליפורניה יוצא בהדלקתה
[20]שאלו לרבינו האם אשה הדליקה נר חנוכה בביתה בניו יורק, האם יצא ידי חובה בזה בעלה כשנמצא בקליפורניה, לפי השיטות שסוברים ש"אשתו כגופו" בשעה שהיכן שהוא נמצא, שם עדיין יום. והשיב רבינו שלא נפטר, דאזלינן בתר המקום שנמצא האיש שדנין עליו. ומאחר שאצלו עדיין אינו זמן חיוב, אינו נפטר בהדלקתה.♦
בירך על ההדלקה ולא היה שמן במנורה האם יכול למזוג משמן שלפניו
שאלו אם מישהו בירך נר חנוכה על מנורה שלו, ואח"כ ראה שלא שם שמן במנורה, אך מונח לפניו בקבוק שמן, האם יכול לשפוך השמן, בלי להצטרך שוב לברך? והשיב רבינו שלא יכול, ובשלמא בברכות על פירות, יכול לאכול פירות אחרים שמונחים לפניו, ולא חסר שום מעשה, אבל כאן צריך לשפוך השמן לתוך המנורה, וממילא נפסק ברכתו[21].♦
בזמנינו אין היתר להשתמש בשמן לאחר חצי שעה
במשנ"ב מוזכר שאמר שדולקים הנרות לשיעור, לחצי שעה, אפשר ליהנות מהם לצורך מצוה, ללמוד וכו', והשיב רבינו שזה היה רק בזמן הגמרא והשו"ע, שהאנשים כרגיל השתמשו רק בנרות, אז שייך לטעון שלא הוקצה מלתשמיש מצוה אחר זמן מצותו, אבל היום, שמשתמשים בחשמל, א"כ הכל מוקצה בלב כל אחד, מכל תשמיש, כל זמן שעדיין דולק.ושוב פעם אחרת בעצמי שמעתי איך ששאל הרב א. פלדר אם באמת סובר רבינו שהיום, גם אחר שעבר זמן חיובו, אין להשתמש באור המנורה גם לצרכי מצוה. והשיב רבינו שזה נכון דאף אחד אינו מחשיב הכמה פרוטות שעולה, וממילא מייחדו רק לנר חנוכה, וסיבת האיסור להשתמש לאורו הוי, להראות כבוד המצוה.
♦
חידוש האבני נזר שיש דין מנורה
בשו"ת אבני נזר (סימן ת"ק) כתב שלחנוכה צריכים מנורה, שאין סתם להדביק הנרות לשולחן. דצריך להיות דינה כמנורה דמקדש. ורבינו הסכים שזה טענה, ואף שבאירופה היו כאילו שכך עשו, מ"מ למעשה זה טענה ורבינו היה מקפיד.אבל הוסיף רבינו שאין הקפדה מלהשתמש במנורות של בני נר אחר, או למשל, לשים שמן בבקבוק, דאף שאינם מחוברים ביחד למנורה, מ"מ אינו צריך להיות ממש דומיא דמקדש, דבין כך אינו ממש דומיא, דלא צריך להיות באותו גובה, ומראה! וא"כ גם אינו לעיכוב שיהיו מנורה מאוחדת, מספיק שיהיה כלי שמחזיק השמן ופתילה.
דין משתתף בפרוטה בבנו
הרב ש. פרנקל דן עם רבינו לגבי השער הציון בסימן תרע"ז אות יט שכותב "אבל לענין בן, אם הוא סומך על שולחן אביו בקביעות הרי הוא בכלל נר איש וביתו ואין צריך להשתתף, אם לא שרוצה להיות ממהדרין נר לכל אחד [כן מוכח מן מהרי"א בשם ארחות חיים המובא בבית יוסף, וכן כתב המגן אברהם בריש הסימן], וכן כתב הפרי מגדים. ומדברי הפרי חדש מוכח דהוא סובר דצריך לאשתתופי. אחר כך מצאתי במאירי דהתוספות סבר כפרי חדש והוא חולק עליהם" ואמר רבינו דבאמת תמוה להגיד שצריך להשתתף, דמה שייך להצריך בן שסמוך על שולחן אביו ליתן פרוטה, דמאין לו פרוטה ליתן!.♦
הפסק כשבירך כבר שהחיינו
הנה בסימן תרע"א סקי"א כתב בשערי תשובה "בביתו. עבה"ט עיין במח"ב בשם זרע אמת אם הדליק בלילה הראשונה בביתו ואח"כ מדליק בבה"כ יברך שהחיינו ג"כ ואם הדליק קודם בבה"כ לא יחזור לו' בביתו ברכת שהחיינו אם לא שמדליק להוציא ג"כ אשתו וב"ב". [וידוע שרבינו חולק וסובר שכן יכול לברך שוב פעם].וטען לרבינו הרב ש. פרנקל שזה ראיה לשיטתו שלא נחשב כהפסק, כל ברכה שהוי מסדר הנוסח, כגון שהחיינו בקידוש, לגבי נשים שכבר בירכו שהחיינו על נרות יו"ט (שהרי יכול לברך שהחיינו שוב אפילו כשכבר בירך). ואמר רבינו שאין ראיה שאפשר ששם תלוי במה שמוציא אחרים, לפיכך יכול לברך, אין זה ראיה לגבי ענין של הפסק. ורק אפשר שאם בלילה שני, אסור להמדליק לברך שהחיינו להוציא מי שלא שמע בלילה ראשון, אז כן יהיה ראיה שיש מעלה לברכה דהוי מסדר הנוסח, ובלילה ראשון שייך לטעון שהסדר הוא כל ג' ברכות, מה שאין בשאר הלילות. ועדיין יש לעיין אם חילוק זה נכון לדינא.
♦
חינוך הילדים שישימו שמן כשיעור המספיק
והשיב רבינו בישיבה להרב שלמה בסר, שבערב שבת יש לחנך ילדים כדין שיהיה למנורות שלהם מספיק שמן להמשיך עד הזמן[22].♦
הדלקה בזמן בלי ב"ב או מאוחר ביחד עם ב"ב
והרב א. בלוט שאל מה יותר טוב, שמישהו ידליק בזמן, אף שבני ביתו אינם אצלו, או שיחכה לשעה תשע, ואז ידליק לפני ב"ב. והשיב רבינו שיותר טוב שידליק בזמן, וב"ב ידליקו אח"כ, או אפילו אשתו יכולה אז להדליק.ואז שאל ומה יהיה אם יכול להדליק או רבע שעה קודם שקיעה או מאוחר יחד עם ב"ב. והשיב רבינו שזה כבר הוי קצת בדיעבד, לנהוג בכל לילה כמו בערב שבת, וא"כ יותר טוב אז להדליק כרמ"א, מאוחר, לבני ביתו.
להדליק נ"ח בשדה תעופה
והשיב רבינו להרב א. בלוט שמי שנמצא בבנין ע"י שדה התעופה, ומחכה לטיסה, יותר טוב שידליק שם בברכות מכך שלא ידליק בכלל, דרבינו סובר שגם מי שהולך בדרך ידליק, אינו תלוי בעיכוב במציאות של בית [עיין במחברותי הראשונות לאריכות בזה].שוב אמר לי רבינו פעם אחרת שהנה לכאורה מרש"י בשבת דף כג. בד"ה הראה, שכותב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה" הוי הוכחה שצריך דוקא בית, כמו שכתב רבינו לר' יצחק פרנקל בתשובה, ועפי"ז שאלו ר' יצחק דא"כ צריך להיות אסור להדליק בשדה תעופה וכו'? והשבתי שמרש"י רק רואים שצריך בית, ואולי זה מצד שצריך להיות דומיא דמקדש, כמו שהאבני נזר מצריך מנורה, אבל כל זמן שיש בית סגי, ולא צריך להיות דוקא בית פרטי שלו! ואמר רבינו שזה יכול להיות, ושנצטרך לעיין יותר בדבר זה.
♦
הדלקה מפני החשד בזמנינו
והשיב רבינו שבזמננו לא חוששים כ"כ למראית עין, שלא הדליק בביתו, שידוע שאנשים הולכים לבקר אחיהם, ועיקר ההדלקה בכלל רק הוי לבני ביתו.והשיב רבינו שאמא בבית של בניה נחשבת כחלק מהמשפחה, שנוהגת שם בבעלות, וממילא נכללת בתוך בני הבית [עיין לקמן יותר פרטים בזה].
♦
מי שעובר דירה בחנוכה היכן ידליק
ושאלתי רבינו מתי ידליק מישהו שמשנה דירתו בליל חנוכה, שעוזב דירתו הישנה בשעה שבע בלילה, ויגיע לדירתו החדשה באחד עשרה בלילה, עם כל משפחתו. והשיב רבינו שידליק בדירתו הישנה, מאחר שבשעה שהגיע זמן הדלקה, היה עדיין שם.♦
חתן וכלה היכן ידליקו נר חנוכה בליל החתונה
וביום ג' של חנוכה, בא בנו של הרב קלמנוביץ ממיר, שעמד להתחתן למחר, ובא לרבינו לברכה. וסיפר שאחר החתונה, בשעה שתים בלילה, יכנסו הוא ואשתו לדירתם החדשה, מה יעשו לגבי הדלקת חנוכה. והשיב רבינו שהוא ידליק בזמן, בביתו של אביו. ואין ענין שיחכה עד שיכנס לדירה שלו, ויהיה עליו חיוב אמיתי של "נר איש וביתו" שמה שייך שיחכה להדלקה עד אחר החתונה וכל הסעודה. וגם אין ענין שאשתו תדליק אז בשבילם, דבשעה שתים בבלילה (בבוקר), שישנים כל העולם, גם שהוא ער עמה, אין ענין להדליק.♦
בער"ש אנו מקדימים להדליק כי התקנה היא להדליק מוקדם
והסביר רבינו להרב חיים עוזר צייט שאין שום קושיא על הרמב"ם[23] או אחרים, שסוברים שא"א להקדים הדלקת נר חנוכה, ממה שנוהגים בער"ש להקדים, דהלא בער"ש עיקר התקנה היה להקדימו קצת. דשמירה מחילול שבת יותר עדיף מחנוכה. ויש המון דינים כאלו, כגון שאיבת מים לשמחת בית השואבה ששינו הדינים כשחל בשבת ממה שעושים בימי החול (עיין סוכה מח:).♦
בדין מפני החשד בזמנינו, והאם אשה יכולה לסמוך על ההדלקה אצל בנה הנשוי
והרב ש. פרנקל שאל כמה שאלות, א. מקודם שאל האם אשה שבעלה נסע למקום אחר (למשך ימי החנוכה) יכולה לילך לביתה של בנה שבאותו שכונה, ולא להדליק בביתה, והשיב רבינו שיכולה, דהיום אין חשש כ"כ של מראית עין, דידוע שנהוג שהולכים לקרובים לכמה ימים, ובכלל עיקר ההיכר הוא לבני הבית.ב. ואז שאל האם יכולה לסמוך על הדלקת בנה, להיות נכללת בתוך בני ביתו, והשיב רבינו שכן, אף שהשיב רבינו שאב לגבי בנו לא נחשב כבן ביתו, זה משום שאמא בבית בנה עוזרת ונחשבת כחלק מהמשפחה, וממילא נכללת בתוך בני בית של בנה, מה שאינו באב, שרק הוי כאורח אצל בנו.
ג. ואז שאל באופן שנמצאת האם בבית בנה, ונכללה בתוך הדלקת בנה כאחד מבני ביתו, האם זה יפטור את בעלה מצד "אשתו כגופו"? והשיב רבינו דבוודאי שלא, דרק אם האשה מדליקה מוציאה את בעלה!.
ד. והוסיף רבינו שבכלל בן שמדליק כדין מהדרין, ונגיד שהדליק קודם אביו, לא פוטר או מפקיע החיוב מאביו להדליק מדין "נר איש וביתו" דלא יכול להפקיע מצות אביו שהוא בעל הבית, בלי רשותו. ורק אשה נחשבת כבעלה.
ובפרט כאן שהבן הדליק בתוך ביתו, בודאי שאינו יכול לפטור אביו שאינו חלק מביתו.
ה. אבל אם האשה הדליקה בבית בנה, אז אע"ג שאין זה ביתו של בעלה, מ"מ מאחר שיכול בעלה לבוא לביתו בנו כאורח מתי שירצה, אפשר שכן יכולה להוציא בזה את בעלה, אף שאין זה מקומו של בעלה.
♦
בעל ואשה ששניהם מתארחים כל אחד במקום אחר לא פוטרים אחד את השני
ושאל מה אם שניהם אורחים בביתם של אנשים אחרים, כל אחד במקום אחר, והשיב רבינו שאז מאחר שאינם באותו מקום, ואין לשום אחד מהם בעלות במקום השני, .אין להם רשות מן הסתם לבוא לשם, אז אין שייכות בין שניהם, ולא יכול אחד להוציא השני. וממילא או שכל אחד ידליק בעצמו, או ישתתפו בפרוטה.אבל במלון, זאת אומרת, אפילו אם רק אחד במלון, אז הואיל ויש קצת בעלות במלון למי שנמצא שם, ויכול להיכנס אצלו השני, יכול כן להוציא השני כדין "אשתו כגופו".
והסביר רבינו שאין המושג של "אשתו כגופו" לפי הפר"ח ענין שאחד מוציא חבירו, דא"כ יצטרך כוונה, רק פשוט חז"ל לא תיקנו מהדרין באופן זה, ובהכרח נפטר. וממילא לא שייך לאדם סתם להגיד שלא רצה לצאת, לפי הפר"ח שסובר את הגדר הזה[24].
♦
מתארח בסעודת שבת אצל הוריו ידליק בביתו
והשיב לי רבינו בשביל החתן של הרב ניימאן, שלשבת עוזב דירתו בלילה לילך לאוכל אצל אביו ולישן אצל חמיו, שמ"מ ידליק בביתו נר חנוכה. דנמצא שם בשעת הדלקה, וזהו מקומו.♦
לברך על נרות המהדרין לבד לכתחילה
הרב אליעזר איינזברג, (חתנו של הג"ר ראובן), הראה לרבינו במלוה מלכה במוצ"ש של חנוכה, לדברי המג"א בסימן תרנ"א סקכ"ה בסופו, "וכ"כ הרד"א בשם הרמב"ם שאם בשעה שהדליק נר הראשון היה כוונתו להדליק אחרות א"צ לברך, ואם בירך והדליק ואח"כ נזדמן לו נרות מברך בכל פעם", ואמר רבינו זה ממש פליאה, דכי משום מצות מהדרין לחוד, אחר שכבר קיים עיקר המצוה, יכול ג"כ לברך! והיה נשאר אצל רבינו כפליאה.♦
הדליק בלילה הראשון שתי נרות
והרב א. בלוט שאל מרבינו מה הדין, אם, למשל בליל א' של חנוכה, מישהו הדליק ב' נרות במקום אחד, והשיב רבינו שיכבה אחד מהם. דבכלל לא מסתבר שיש בזה שום קלקול במה שהוסיף, דאף אם נגיד שבאיסור דרבנן יש בל תוסיף, זה רק כשהוסיף בימים, לא בסתם נרות, דהלא גם בלולב אמרינן שאם לא צריך איגוד, אין שייכות בין מה שהוסיף להמינים הכשרים. ואמר הרב בלוט ששמע שהכתב סופר פסק שלא יצא, שצריך לכבות שניהם ולהדליק מחדש אחד עם ברכה, ואמר רבינו צריכים לראותו בפנים, אך כנראה אם באמת הוא פוסק כך, זה משום שהוא סובר שמה שהדליק שתי הנרות במנורה אחת זה ג"כ הוי כמו אגד.וטען הרב בלוט דאולי אינו נחשב כהוספה מאחר שאפשר שמדליק מצד בני ביתו, ואמר רבינו שזה אינו דאף שכן היא שיטת הרמב"ם (פ"ד מחנוכה ה"א) במהדרין שבעל הבית ידליק בשביל כל בני הבית, מ"מ הלא הוא אינו מכוין לזה!.
♦
אין ענין לפרסם הנס לגויים רק לישראל
ורבינו השיב להרב א. פלדר, שאין שום מעלה של פרסום, לגבי גוים, ורק אם יש אפשרות שאיזה יהודי יעבור לשם, יש מעלה שידליק בחלון שפתוח לרה"ר, בזמן הזה.♦
ששני אנשים לא ידליקו באותו חלון
וגם השיב להרב א. פלדר שאם שני אנשים מדליקים בבית אחד, לא ידליקו שניהם באותו חלון הפתוח לרה"ר, דלא טוב להניח ב' מנורות באותו מקום, יותר טוב שיניח האחד מנורתו במקום אחר, למשל בחדר שינה, ורק ייזהר שיעברו בני בית לראותו קצת[25].♦
גדר האיסור מלאכה לנשים בזמן החצי שעה של ההדלקה
ורבינו השיב להרב ש. איידער שאין איסור מלאכה לנשים בשעה שהנרות של חנוכה דולקים יותר חמור מחול המועד, ובטח לבשל מותר. רק מלאכות שאסורות בחוה"מ נוהגות אז לאסור.♦
שיתוף בנר חנוכה בשמן או גם בפתילה
ושאל הרב חיים גרינצוייג מרבינו, (בשביל הרב ר. פעלדער), אם בדין שיתוף בפרוטה בחנוכה, מספיק שיכוון לשתף בהשמן לבד, או צריך גם לשתף בפתילה. והשיב רבינו שבפשטות יש לכוון לשתף בכל חלק מהנר ששייך להמצוה, אבל ידוע שיש כאלו שסוברים שמספיק שיתוף בשמן, וכנראה הם סוברים שמאחר ששמן העיקר, מספיק. וזה סברא, אבל לכתחילה אין כדאי לנהוג כך.♦
מי שכיבה הנרות לאחר ההדלקה בכונה האם ביטל המצוה
ודודי הגר"ד שאל לרבינו, לענין אדם שהדליק נר חנוכה שלו חזר וכיבהו בכוונה, האם הוא מבטל את המצוה וגורם שעבר על ברכה לבטלה, או לא. ואמר רבינו שאם המדליק בעצמו כיבהו, הרי הוא מבטל את המעשה שלו ומבטל הברכה. ושאלתי הלא אם כבתה אין זקוק לה, ובשלמא אם בשעה שהדליקן כיוון לכבותו, אפשר שמעולם לא היה ראוי, וגם על זה יש לדון, אבל אם אח"כ שינה דעתו, למה שייך למעשהו הקודם!.ואמר דודי הגר"ד שלפי"ז מסתבר דה"ה אם מישהו אכל העירוב תבשילין קודם יו"ט, קודם שהתחיל לבשל, שאכילתו להעירוב תגרום את מעשה העירוב לברכה לבטלה. והסכים רבינו. ואמר דודי הגר"ד שאולי יש ראיה מביצה דף יז: "ואם רצה לאכול את עירובו הרשות בידו" דמשמע דדוקא אחר שהתחיל לבשל יכול לאכול עירובו ולא קודם.
♦
קיבל ע"ע לנהוג כל מנהגי הגר"א מה יעשה במוצ"ש של חנוכה
מישהו בישיבת בית יוסף ביקשני לשאול מרבינו אודות בחור שבא מא"י, שלפני כמה שנים קיבל רשות מאביו לשנות מנהג משפחתם, וקיבל ע"ע כל מנהגי הגר"א, בין לקולא בין לחומרא. ועכשיו דואג מה יעשה במוצ"ש לגבי הדלקת נר חנוכה, דאף שבשאר שבתות מחמיר בארצות הברית כר"ת, אולי בשבת חנוכה יש לו להדליק בזמן.וסיפרתי זה לרבינו והשיב שהבחור הזה סתם עם הארץ, דקודם כל, לא מועיל מחילה בענינים של מנהג משפחה! ושנית, אין זה ברשותו לקבל לנהוג כהגר"א, דכי הוא במדריגה שיכול להכריע שהצדק כהגר"א כנגד הגדולים שלפניו שחלקו עליו! ואין לטעון שהגר"א בתראי, דהלא היו בתראי אחריו שחלקו עליו! ובשלמא תלמידיו יכולים לקבל פסקיו, אבל לא אחרים, כמו שמבואר במחברת על שבת. והנה אפילו בוולוז'ין, שהם תלמידי תלמידיו, היו רק מחמירים כהגר"א, לא הולכים גם לקולא כהגר"א. ורק אומרים שאחד, ששמו היה רבי מרדכי גימפעל, שאף שבכל מוצ"ש היה נוהג כר"ת, מ"מ בחנוכה הדליק כהגר"א, מאחר שהגר"א סבר שיש רק זמן מוגבל אבל שאר וולוז'ין לא נהגו כך, רק במנהגים לחוד נהגו כהגר"א.
ושאלתי אם לגבי נוסחאות בתפילה וכו' יש רשות לנהוג סתם כהגר"א, בלי הכרעה, ואמר רבינו גם זה תלוי, דלפעמים מותר ולפעמים לא.
והדגיש רבינו שצריכים להגיד להשואל שנוהג שלא כדין, ולא האמין רבינו שבא"י יש שבכל מוצ"ש נוהגים כהגר"א.
♦
ביאור דברי הרמב"ם שהביא את נס נצחון המלחמה
ורבי אפרים גרינבלט שאל לרבינו[26] למה בגמרא (שבת כא:) מוזכר בעיקר הניסים שהיה עם השמן שמצאו פך שמן ושדלק שמונה ימים[27], וברמב"ם (בפ"ג מהל' חנוכה ה"א וב) הביא ג"כ ומתחיל עם הנס של הנצחון במלחמה וגם הביא הנס של מציאת השמן ושדלק ח' ימים. והשיב רבינו שמציאת הפך ג"כ היה נס, אבל זה כנס של פורים, בדרך טבע, שנטמן במקום שלא נמצא, וממילא מדגיש הרמב"ם רק הנס שחוץ לטבע שזה היה הנצחון במלחמה שגברו בית חשמונאי, שמסמל יותר השגחת השם, שזה עיקרו של חגיגת חנוכה.♦
שנזכה שיהיה כיום טוב
בליל שמיני של חנוכה, אחר שהדליק רבינו המנורה, אמר לי, שברוך השם זכה לקיים המצוה, דהלא אם כבה אין זקוק לה. ונזכה שבשנה הבאה יהיה ממש כיו"ט. ואחר כך בלילה אמר רבינו כשכמעט כבתה כל המנורה, שטוב שדולק עדיין, והלילה אסור לכבותו[28].ובמשך כל הלילות, סידר רבינו בעצמו המנורה, הפתילים, השמן, הכל.
♦
נוסח הנרות הללו
ושמעתי וכתבתי הנוסח של "הנרות הללו" של רבינו וזהו, "הנרות הללו שאנו מדליקים על הנסים והנפלאות וה[תשועות] והמלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ע"י כהניך הקדושים וכל שמונת ימי חנוכה הנרות האלו קדושים הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נפלאותיך וטובותיך ותשועתך".למעשה מוזכר בסימן תרע"ז במ"ב ס"ק ח' שצ"ל ל"ו תיבות. וא"כ נראה לי שיש לגרוס כך, הנרות הללו [אינם מהמנין] שאנו מדליקים על הניסים והנפלאות והמלחמות עשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה ע"י כהניך הקדושים וכל ימי חנוכה הנרות הללו קדושים הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות ולהלל לשמך הגדול".
♦
חנוכה לא בטל לעתיד לבוא
בירכתי את רבינו שבשנה הבאה נדליק הנרות בבית המקדש, והשיב הלואי אמן, והוסיף אבל גם אז נדליק גם נרות אלו בחנוכה, ואמרתי שאני יודע שכך סובר רבינו, דאף שמחודש, דבגמרא רק מוזכר שפורים לא יתבטל, ואמר רבינו שהכלל הזה הולך על שניהם, פורים וחנוכה.♦
חשיבות יום זאת חנוכה
והרב פיירשטיין אמר לרבינו שראה בספרי קבלה שיום ח' של חנוכה הוא יו"ט מיוחד, זאת חנוכה, ובו יש מין גמר דין. והשיבו רבינו הנה כל הדרשה הולכת על יום כ"ה, דבו נגמר המשכן, לא ביום ח'. ומה שמוזכר בספרי קבלה, זה ג"כ לגבי יום כ"ה ולא לגבי זאת חנוכה. ושאלתי רבינו איפה כתוב זה, ובבת צחוק אמר, מוזכר בספרי קבלה, והוסיף, תעיין בסידור של רב יעקב עמדין, מסתמא מוזכר שם.ואמרתי אולי מכוונים למה שהיה חנוכת המזבח בחנוכה בימי החשמונאים, אך טענתי שמסתמא זה היה רק לשבעה ימים, ואמר רבינו הנה חנוכת המזבח, הטהרת הכלים בהזאת שלישי ושביעי היה הכל קודם כ"ה, ונגמר בכ"ה, שאז טהרו המקדש והדליקו הנרות. לא שהתחילו בכ"ה ונגמר במשך חנוכה.
♦
שבעים ימים בין חנוכה לפורים
כשהלכתי בח' בחנוכה לטייל עם רבינו, הזכיר שיש ע' ימים בין חנוכה לפורים, ושאלתיו אם מוזכר חשבון לזה באיזה מקום, אומר אולי, לא ידוע. והנה מספר ע' נזכר בכמה מקומות, "ימי שנותינו בהם שבעים שנה" וגלות בבל היו לשבעים, ובדניאל מוזכר שהיה שבעים שביעיות וכו', אף ששם לא ידוע לנו החשבון, ומסתמא יש ענין והסבר למה בין ב' ניסים אלו יש מספר זה, בפרט שהם ב' הניסים שישארו אחר ביאת משיח ג"כ.ואח"כ אמר לי רבינו שבין שמחת תורה לחנוכה ולפורים יש מספר מסויים, וגם לזה לא ידוע מהו החשבון.
♦ ♦ ♦