טעם פטור מלקות במקום תשלומין
המהרש"ל בכתובות בפרק אלו נערות (לה, ב) חידש, דהא דאמרינן (שם לב, ב) דחובל בחבירו חייב בתשלומין, ולא אמרינן דלוקה ואינו משלם משום דבפירוש ריבתה תורה תשלומים, אין הביאור בדין זה משום דנפטר מהלאו ע"י הממון שמשלם והוי כנמחל שיעבודו של הלאו, אלא דהתורה חידשה דכאן יענש המכה בממון, אבל הלאו קם בדוכתיה.ונפק"מ אליבא דמ"ד חייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין (כתובות לד, ב), דיפטר אף הוא מכל חיובי ממון, והיינו דאם במה שהיכה את חבירו הזיקו גם בדבר אחר, וחל עליו חיוב תשלומים מלבד דמי הכאתו, כיון דע"ז לא שייך הא דריבתה תורה לתשלומים, ממילא יפטר מחמת חיוב המלקות שחל עליו ע"י שהכה את חבירו, דכל הלוקה אינו משלם, והרי זה דומה לכל חייבי מלקיות שוגגים שעצם הסיבה לחיוב מלקות כבר פוטרם מממון.
♦
ב.
מדוע אונס חייב קנס
לפי זה קשה לי אליבא דר"ל דאמר (שם) דחייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומים, א"כ איך יהא חיוב תשלום קנס בכל אונס, כיון דגם באונס איכא חובל, דמשו"ה מחויב בושת ופגם. וא"כ יפטור הלאו דלא יוסיף דיליף מיניה אזהרה לחובל בחבירו שלא יהא חייב בתשלומי הקנס, כיון דאמנם לגבי תשלום כיון שהלאו ישנו עדיין והתשלומים לא עוקרים אותו, ואף דבפועל לא עונשין עליו במלקות, מכל מקום לא גרע מחייבי מלקיות שוגגין, והלא גם בתשלומי קנס שייך קים ליה בדרבה מיניה כדברי התוס' (כתובות ל, ב), וא"כ נימא דהוא הדין הכא סיבת המלקות תיפטור מתשלום, וצ"ע[1].♦ ♦ ♦